קשה לחשוב על תנועה חברתית בה צעירים לא לקחו חלק חשוב ואינטגרלי. ההורים של דור הZ, הבייבי בומרז, היו פעילים בתנועה האנטי מלחמתית ובתנועה לזכויות האזרח- והצליחו לבטל את האפליה החוקית נגד השחורים בארה”ב.
המילניאלס, פעלו לשינוי תפיסתי וחוקי באשר לזכויות להט”ב, והצליחו להעניק לזוגות להט”בים זכויות להתחתן, לאמץ וכו’.
ילדי פארקלנד- שניצלו מירי בבית הספר שלהם, הצליחו להוציא מיליון איש בארה”ב ובעולם לרחוב, ושנה מאוחר יותר, בית המחוקקים של ארה”ב פרסם חוק להגבלת תפוצת נשק מזה שנים.
הנה הצעירים המשפיעים בתחומי סביבה וחברה, ומה שאפשר ללמוד מהם:
דאלי סצ’ונפלדר, 17
המשפחה של דאלי נהגה לטייל כל שנה להודו, ולהתנדב בבתי הספר המקומיים. דאלי ואחיה נהנו להתנדב, ויצרו חברויות עם הצעירים המקומיים. לאחר כמה שנים, כשחזרו לעוד חודש בהודו-הם לא מצאו את החברים שלהם בבית הספר. כששאלו למה, התברר להם שאחרי גיל 12, הממשלה מפסיקה לממן תלבושת בית ספרית, ובלי תלבושת אי אפשר ללכת לבית הספר.
השינוי הקטן הזה מוביל לגלי פרישה עצומים במשפחות העניות ביותר. ההשלכות של הפסקת הלימודים בגיל כל כך צעיר גדולות בצורה יוצאת דופן: הן מעלות את שיעור הנישואים וההריונות של קטינות, ומובילות את הילדים לעבודות קשות במפעלים בגילאי העשרה, ואולי גם עד סוף חייהם.
דאלי ואחיה היו מזועזעים מההשפעה של תלבושת אחת על חייו של ילד. הם הקימו את נאלו, חברה במודל של קנה-אחד-תן-אחד, בה, על כל 4 פריטים שקונים בחנות, נאלו תורמת תלבושת בית ספר. עד כה, הם מכרו מעל 16,300 מוצרים, וחילקו מעל 6,800 תלבושות.
בעתיד, הם שואפים לחלק מיליון תלבושות עד 2025. הפעילות שלהם הגדילה את שיעור ההשתתפות בבתי הספר ב87%, העלתה את ציוני הבנות ב27% ואת ציוני הבנים ב20% והקטינה את שיעור ההריונות בגילאים צעירים.
למייסדים היה חשוב שכל אספקט במוצר יהיה בר קיימא, לכן איתרו ספקים שמייצרים בצורה נקייה ואתית:
במפעל שהבגדים מיוצרים בו, יש טביעת רגל פחמנית שלילית. המכונות פועלות על אנרגיית רוח, 90% מהמים ממוחזרים, צבעי הבדים מתכלים והכותנה אורגנית. במפעלים עובדות נשים בהעסקה הוגנת.
- https://nalu.com
- https://www.youtube.com/watch?v=0ejtRFBKHNc
- https://www.instagram.com/p/BeVL_9wj_3A/
דילן דהייזה, 16
כשדילן טייל עם אמו
לקליפורניה, הוא הבחין בהררים של פסולת שמכערות את החופים. ים הפלסטיק זעזע אותו. אמו
אמרה שבמקום לפחד, כדאי לו לעשות עם זה משהו.
בעקבות דבריה, הוא המשיך לחקור את בעיית הפלסטיק, ובהמשך גם בעיות סביבתיות
נוספות.
הוריו הם קולנוענים, בעקבותיהם החליט דילן ליצור סדרה דוקומנטרית משלו
(“ילדים יכולים להציל את כדור הארץ”) , בהם הוא חוקר תחומים כמו שינוי
אקלים, אפס פסולת וקיימות.
שלושה סרטים (“פלסטיק הוא לנצח”, “נקודת מפנה”, “הכל
מתחבר”) יצאו לאור וזכו לפרסים ותשבוחות, כשהרביעי הולך לצאת בסתיו הקרוב.
הסרט הבא סוקר מעורבות אזרחית והצבעה.
דילן ומשפחתו מתכוונים לצאת לרוד-טריפ חצי שנה לפני הבחירות הבאות בארה”ב, בו
יראיינו אמנים ואקטיביסטים סביבתיים, בני נוער פעילים בתנועה הסביבתית, ויזמים
שמפתחים פתרונות ירוקים. בטיול שלו, הוא מתכוון לדבר בקמפוסים ותיכונים, ולצלם
אנשים שיכריזו שהם מוכנים לפעול לשינוי כדי להתגבר על המשבר האקלימי.
- https://www.theguardian.com/environment/2019/jun/28/generation-greta-young-climate-activists-around-world#img-2
- http://kidscansavetheplanet.com/
שוטזקאט מרטינז, 18
מרטינז הפך להיות אקטיביסט סביבתי בגיל 6, לאחר שצפה בסדרה דוקומנטרית על הסביבה.
הוא נמנה על המייסדים של ארגון השימור הסביבתי מגיני כדוה”א, בהם פועלים אלפי צעירים אקטיביסטים במעל 50 מדינות, להגנת הסביבה בקהילות שלהם.
שוטזקאט הוא אחד מ21 העותרים נגד ממשלת ארה”ב וכישלונה להגן על הסביבה והדורות הבאים. כמוזיקאי ואמן היפ הופ, הוא מקדיש את האמנות שלו למען הפעילות החברתית שלו. במסעותיו בארה”ב ובעולם, דיבר והופיע מול אלפי צעירים, ונאם בריו 20+ של האו”ם.
- https://xiuhtezcatl.com/
- https://www.earthguardians.org/
- https://www.youtube.com/watch?v=97a-WhYpFfE
ענבל וסלי, 17
גם בישראל התארגנה מחאת אקלים של תלמידים, בהובלת ענבל וסלי. ענבל היא תלמידה בכפר הירוק ופעילה במגמה ירוקה.
התנועה הישראלית הרימה מספר הפגנות, בהן הצעדה למשכן הכנסת, מחאה מול שגרירות ברזיל על השריפות ביערות האמזונס, שביתות בית ספריות, פעולות משותפות ביחד עם שומרי הבית והמרד בהכחדה. הם מתכננים מיצג גדול בראשון לספטמבר.
למרות התעלמות גדולה מנושא האקלים מסדר היום הציבורי בישראל, ענבל מספרת שיש היענות גבוהה לנושא מקרב בני הנוער, מכיוון שהם מבינים את הדחיפות, ויודעים שהם יסבלו מההשלכות של המשבר עוד בימי חייהם.
על מנהיגות
רוב האקטיביסטים לא היו כאלו מאז ומתמיד. כמו כן, הם לא האמינו כל חייהם באדיקות ברעיונות שהם מקדמים כיום, אלא, הייתה להם נקודת מפנה, חוויה ששינתה את הדרך שבה הם תפסו את העולם.
למשל, דילן שנתקל בפלסטיק הרב בחופי קליפורניה- חוויה שגרמה לו להמשיך לחקור את הנושא, דאלי כשגילתה שהחברים שלה פרשו מבית הספר, שגרמה לה לחפש פתרון.בדרך כלל למנהיגים יש דמות משמעותית בחייהם מהם הם לוקחים השראה, למשל הוריו הקולנוענים של דילן- מהם למד לעשות סרטים. כמו כן, ההשפעה מתבטאת לשני הכיוונים. בדרך כלל, כשהילדים מעורבים בנושא כלשהו, ההורים נוטים לתמוך יותר בנושא ולאמץ את דעותיהם. תחשבו על גרטה שגרמה למשפחתה להפוך לטבעונית.
על דור הZ
למרות המחקרים (והמבוגרים) שטוענים שהדור הצעיר לא מעורב חברתית- התנועות הסביבתיות הצעירות מפריכות זאת.
כמו כן, חשוב להבין שלא צריך את “כולם” ואפילו לא “חצי” כדי ליצור שינוי חברתי. מספיק ש5-7% מהאוכלוסייה מאמינה באדיקות ברעיון ופועלת להגשמתו, כדי שהוא יחלחל למיינסטרים, ועם הזמן גם לספר החוקים.
דור הZ גדל בעולם בו יש מעט מאוד שומרי סף. בו אפשר להגיע בחינם, או כמעט בחינם, לכל פיסת מידע. בו ניתן ליצור קשר כמעט עם כל אדם, לא משנה כמה הוא חשוב או בכיר.
תמונות מקצה אחד של העולם מגיעות לאתרי החדשות של הקצה השני בפחות משעה. דבר שאפשר לבני נוער מעשרות מדינות לקחת השראה מגרטה בשוודיה, ולבנות תנועות אקלים גם בארצם. הגלובליזציה והדיגיטליות מובילה להרגשה שהכל אפשרי, שאפשר לעשות דברים מהר יותר, שאין באמת סיבה לחכות. (ואולי, שגם אין לנו פריווילגיה לחכות…).
במבט קדימה
אפשר יהיה לדעת רק במבט לאחור, אם תנועת האקלים תהיה משמעותית כמו התנועה לזכויות האזרח והמאבק הלהט”בי. ובכל זאת, לארגונים לא תהיה ברירה אלא לשנות עמדות, וגם דפוסי פעולה.
פעם היה נורמאלי להעסיק עבדים וילדים במכרות פחם ומפעלים. אמנם חלק מהפרקטיקות האלו עדיין מתקיימות היום- אבל אין שום מנהיג עסקי שיטען כיום שזו פרקטיקה לגיטימית.
הערכים משתנים, ואז החוקים. לא מזמן, 181 החברות הגדולות בעולם הכריזו במפגש פסגה שהרווחים של בעלי המניות הם לא במקום הראשון יותר. אלא ההתייחסות לרווחת העובדים והספקים, איכות הסביבה והציבור.
גם בישראל, אפשר לראות את השיח משתנה. מנושא נישתי שעסקו בו כמה עמותות, אנחנו רואים גופי תקשורת שמביעים עניין בסיקור משבר האקלים, מפלגות שעורכות כנסים סביב נושאים סביבתיים, עוד ועוד חברי כנסת שמתבטאים בנושא. תאגידים שמאמצים אחריות תאגידית ומצמצמים את טביעת הרגל הפחמנית שלהם, וצעירים שרוצים לעבוד בחברות שמשפיעות לטובה על האדם והסביבה. ללא ספק שהצעירים אחראים במידה רבה לשינוי התפיסתי בעסקים ובפוליטיקה. כמובן, גם לאחר משברים גלובאליים ומשבר הקורונה, יש עוד הרבה מאוד עבודה לפנינו.
הכותבת: אנה פיטנר: יזמת חברתית ואשת תוכן. חוקרת ומתעניינת בכלכלת אימפקט. עוזרת ליוצרי שינוי למקסם אימפקט באמצעות שיווק וחדשנות חברתית, DreamPact
