המאמר TransFormNation: A Suggestion for Rapid Top-Down Transformation, פורסם לראשונה ביוני 2021 בכתב העת Cadmus תחת האקדמיה הבינ׳׳ל לאומנות ומדע. המאמר הוא פרי עבודתם של פרופ׳ יהודה כהנא וטל רונן, מייסדי YKCenter וממקימי SDG ישראל.
המאמר נוגע ברקע ודרכי פעולה לקדם טרנספורמציה בקנה מידה לאומי באופן שמשרת את היעדים לפיתוח בר קיימא וכיצד לעשות זאת בהקדם האפשרי ובזריזות. המאמר כתוב בשפה של מאמר אקדמי ואנו מזמינים אותכם לעיין בו על מנת להבין יותר לעומק את חלק מתורת החשיבה של YKCenter.
מאת פרופ׳ יהודה כהנא ו-טל רונן
אבסטרקט
ב-60-70 השנים האחרונות ראינו את סופה של המהפכה התעשייתית ואת עליית העידן הפוסט-התעשייתי. שינוי זה של עידן, כלומר האנתרופוקן, הוא עידן שבו בני האדם הם הכוח העיקרי המשפיע על שינויים בכדור הארץ! הדרך בה אנו, כבני אדם, מתייחסים לסביבה, וזה לזה, בנושאים חברתיים מאיימים על קיומנו על פני כדור הארץ. הדבר ניכר בשינויי האקלים, זיהום, הרס מסיבי של המגוון הביולוגי ועוד.
הקפיטליזם היוותה את המדיניות הכלכלית העיקרית ששלטה לאורך כל המהפכה התעשייתית. ההנחה הבסיסית של הקפיטליזם היא שכל השחקנים שואפים למקסם את עושרם. מדינה צריכה לנסות למקסם את התוצר, ועל עסק למקסם את הרווח שלו. עם זאת, המערכת הכלכלית שלנו ממשיכה להתקיים בתקופה החדשה הזו, בעוד שניתן להניח שהמערכת אמורה להשתנות עם העידן! עלינו להחליף את המיקוד הנוכחי על “מקסום הערכים הכלכליים” במסגרת רב-ממדית הכוללת התחשבות בגורמים כלכליים, אנושיים, סביבתיים וחברתיים (כאס׳׳ח).
בדצמבר 2015 השיגו האומות המאוחדות הסכם יוצא דופן, כאשר כל החברים התחייבו לעמוד ב-17 יעדים לפיתוח בר קיימא (Sustainable Development Goals – SDGs), עד שנת 2030. אלה כוללים את הפרמטרים של כאס׳׳ח הנ”ל. ה-SDGs מייצגים לא רק יעדים כלכליים אלא גם לוקחים בחשבון גורמים סביבתיים וחברתיים הנמצאים לרוב מחוץ לחישובים כספיים. דיאלוג עם המודל הקפיטליסטי לא יכול לקרות, אלא אם כן יש קשר בין כל הגורמים במסגרת הארבע ממדית. זה דבר שעלינו להתייחס אליו בדחיפות מכיוון שאנחנו מאחרים בכ-60-70 שנה!
באופן טבעי שאנו רוצים לייצר שינויים כגון אלו, אנו פונים למערכות החינוכיות שלנו. חינוך נתפס בדרך כלל כמסגרת הפועלת “מלמטה למעלה”. כלומר המערכת מיישמת את השינוי או הערכים הרצויים בדור הבא. האקדמיה העולמית לאמנות ומדע (WAAS) היא האקדמיה הבינלאומית היחידה בעולם. האקדמיה התבקשה לייעץ לאו”ם בנושא החינוך. עבודה זו כוללת עבודה עם פרופסורים וסגל דרך תוכניות מיוחדות שלנו את הזכות להשתתף בהם גם כן.
במקביל למערכת ״מלמטה למעלה״ אנו יכולים ליצור מסגרת “מלמעלה למטה” לחינוך של משרדי ממשלה, רגולטורים, ראשי תעשיה ומקבלי-החלטות. זה מתבקש כי ל- SDGיש מגבלת זמן (עד 2030) ואנו מתקרבים למצב חירום! מכיוון שמסגרת ה- SDGנכתבה על ידי מדינות, זהו עניינן של הממשלות ליישם אותן! ה-SDGs שינו את חוקי העולם הקפיטליסטי, והרגולטורים הם שמגדירים את הכללים החדשים האלה. מסגרת מלמעלה למטה חיונית להשלמת החינוך מלמטה למעלה. גישה מלמטה למעלה אורכת עשרות שנים, ואילו גישה מלמעלה למטה מזורזת ואף יכולה להיעשות תוך שנה.
במאמר זה אנו מציעים מסגרת לשינוי מהיר מלמעלה למטה למדינות הלאום. למסגרת זו אנו קוראים TransFormNation (TFN).
מבוא
החברה האנושית קמה לפני כמאתיים אלף שנה. הומו סאפיינס הצטיינו בהתפתחות האונה הקדמית של המוח. חלק זה של המוח אחראי על דיבור, תקשורת ותכנון עתידי. בשל כישורים אלה, בני האדם פיתחו כלים, קריאה, כתיבה, ערכים תרבותיים וכו ‘.
המין האנושי צמח בצמיחה אקספוננציאלית פחות או יותר. המשמעות היא שלאורך זמן רב הגודל היחסי של אוכלוסיית בני האדם לא היה מרשים כל כך. ברגע שתהליך הצמיחה האקספוננציאלי מגיע לבגרותו הרמה המוחלטת מדאיגה למדי. במהלך 200,000 שנות ההתפתחות, בני האדם עברו מלהיות ציידים לקטים, דרך תקופת האבן, המהפכה החקלאית, ימי הביניים ורנסנס, והכל בקצב איטי. השינויים התרחשו באופן ספוראדי כאשר אש, כלים, הגלגל, כלי נשק, קרמיקה, צמחים ובעלי חיים מבויתים, כתיבה, מתכות, זכוכית, נייר, אבקת שריפה, דת ורנסנס – כולם הופיעו אט אט. תגליות אלה היו ב״הילוך איטי״ ולכן סבא ונכדו חיו פחות או יותר את אותו אורח חיים.
בשנת 10,000 לפני הספירה היו רק 4 מיליון אנשים בעולם. בשנת 0 מספר האנשים העולמי היה בין 170-190 מיליון. ב-1800 גדל המין האנושי והגיע עד למיליארד, בשנת 1900 היו 1.6 מיליארד, ובשנת 1960 כבר 3 מיליארד! כך שבמהלך 200 שנות המהפכה התעשייתית נוצר מצב בו ישנה הרבה יותר אוכלוסייה להאכיל ואילו האוכלוסייה דרשה יותר לנפש. טרנספורמציות אדירות וטכנולוגיה שולבו בחברה. מנוע הקיטור, החשמל, הרכבות, הטלגרף, המכוניות, הצילום, הסרט, הרדיו, מכונות הכתיבה, הציוד הצבאי, קופסאות הקרח ואז מקררים חשמליים, הטיסה והפצצה האטומית שינו את החברה שלנו בצורה עמוקה.
אנחנו לא חיים רק בעידן של שינוי, אלא דרך שינוי של עידן. בשנת 2020 אנחנו כמעט 7.8 מיליארד! רמת הצריכה לנפש עלתה. במשך 60-70 השנים האחרונות אנו נמצאים בחברה פוסט תעשייתית ומדעית עם אמצעי תקשורת לא מדומיינים, מחשבים, פלסטיק, חומרים ביולוגיים, גנום, רחפנים, בינה מלאכותית, ופריצות דרך של עידן החלל.
עם זאת, עידן זה של פריצות דרך אינו ללא עלות. המהפכה הביאה כמויות אדירות של זיהום למערכות החיים שלנו בים, ביבשה ובאוויר ואנחנו כיום חשופים מאי פעם לשינויי אקלים. איבדנו אינספור מינים ומגוון ביולוגי, אנו מאמצים את גבולות המינרלים והחומרים על פני כדור הארץ ומשנים את כדור הארץ בו אנו חיים.
הקפיטליזם הניע צמיחה כלכלית משמעותית במאתיים שנים האחרונות. עם זאת, צמיחה זו לא הייתה אחראית לשגשוג של כדור הארץ מבחינת החברה והסביבה. אך, לעומת זאת, הוא גרם לפגיעה קשה במסגרות החברתיות והסביבתיות, עד לרמה המאיימת כעת על המשך המין האנושי על פני כדור הארץ.
ראינו את האנושות עוברת טרנספורמציות כמו נפילתן של אימפריות, סיום הקומוניזם והגלובליזציה של כלכלת העולם. טרנספורמציות אלה מסומנות על ידי שינוי בערכים ושינוי מסגרת החשיבה שלנו. הכלי החזק ביותר שלנו לחולל שינוי הוא חינוך. חינוך מאפשר לנו להסתכל על המערכת שלנו היום ולהבין מה חסר.
חינוך נתפס בדרך כלל כמסגרת “מלמטה למעלה” שמתחילה ביישום שינוי או ערכים בדור הבא. למשל, אנו מלמדים את הגננות שלנו, תלמידי תיכון ואקדמאים צעירים את הערכים שאנו רוצים לראות מיוצגים בעולמנו. תהליך חינוך ממושך זה הוא השקעה בעתיד. האקדמיה העולמית לאמנות ומדע (WAAS) הקדישה מפגשים רבים לחינוך במספר הכנסים האחרונים שערכו. היא האקדמיה הבינלאומית היחידה (ואילו כל האקדמיות האחרות הן לאומיות). ככזו, האקדמיה התבקשה להייעץ לאו”ם בנושא החינוך, כולל עבודה עם פרופסורים וסגל באמצעות תוכניות מיוחדות. יש לנו הזכות להשתתף בתכניות אלה.
עלינו לעבוד במקביל ליצירת מסגרת “מלמעלה למטה” עבור מקבלי ההחלטות הממלכתיים, הרגולטורים, ראשי התעשייה וכו’ מצד אחד ומסגרת “מלמטה למעלה” לדורות הבאים דרך חינוך מצד שני. הם חייבים להתקיים בו זמנית כדי להשפיע באמת על המערכת. יש לקחת בחשבון שלגישה מלמטה למעלה לוקח עשרות שנים לחולל שינוי ניכר, ואילו גישה מלמעלה למטה יכולה להיות מהירה ואף להיעשות תוך שנה. עלינו להתחיל לאמץ מתודולוגיה מלמעלה למטה על מנת לקבל החלטות יעילות בזמן הקצר שאנו יכולים.
במאמר זה נציג מודל של TransFormNation ונסביר אותו על ידי פירוט של “למה?” “מה?” ואיך?” של המודל.
למה?
אנו חיים בשינוי של עידן, ולא עידן של שינוי. משברים עכשוויים ועתידיים כגון COVID-19, שינויי אקלים, אי שוויון ונסיגת הדמוקרטיה הם האתגרים העומדים בפנינו כיום כחברה אנושית מאוחדת. כדי להתמודד עם אתגרים אלה, אנו זקוקים למנהיגות כדי להתפתח ולפעול. בשל הדחיפות של רגע זה, עלינו לעבור מאבולוציה איטית (כלומר שינוי) לשינוי מהיר וטרנספורמטיבי.
הקפיטליזם, במתכונתו הנוכחית, מבוסס על מערכת מחסור (אדמה, עבודה, הון). תפיסה זו מיושנת בעידן של נתונים אינסופיים, רובוטיקה וחדשנות מדעית. כל עוד המודל הכלכלי אינו מתחשב בהחצנות כלכליות אנו נידונים לחזור על טעויות, לדלות מערכות אקולוגיות, להזניח את החברה ולא לקחת בחשבון את תופעות הלוואי הרבות של המערכת הכלכלית שלנו, דהיינו, נחלת הכלל. היד הנעלמה של הקפיטליזם אינה לוקחת בחשבון את המכלול שלנו, מכיוון היד לא נמצאת שם במקרים רבים.
עלינו לשלב את ההחצנות ולהפוך מערכות באופן מהותי על מנת לקחת בחשבון תמונה מלאה יותר של מצב העולם. היסודות צריכים להשתנות מכיוון שאיננו יכולים לפתור בעיות באמצעות חשיבה זהה בה השתמשנו בעת שיצרנו אותן. אנו יכולים להתקדם לעבר גישה הוליסטית יותר של “ארבעה ממדים” (4D) הלוקחת בחשבון גורמים כלכליים, אנושיים, חברתיים, וסביבתיים (כאס׳׳ח). זו תהיה הרחבה וצמיחה של הערכים שלנו לעומת המערכת הכספית העכשווית שלנו והמערכת תתאים יותר לקחת בחשבון החצנות.
תפיסת המציאות הנוכחית שלנו מכתיבה את ערכינו ומאפשרת לנו להתעלם מהגורמים הסביבתיים, האנושיים והחברתיים. זה נובע חלקית מהכלכלה שלנו ומהמדדים שלנו. אנו מתמקדים בתוצר ובצמיחה, אך מערכות אלה אינן מתחשבות בגורמים סביבתיים, חברתיים ואנושיים. צמיחה מהירה ועיור מזרזים את התדלדלותם של מינרלים, עץ, מים, אוויר ועוד משאבים באופן אקספוננציאלי. עלינו לשקול לשנות את הגישה שלנו בנוגע לשימוש במשאבי טבע, כלכלת שירותים, בריאות, תחבורה, עסקאות, ייצור ואפילו הגישה שלנו לזכויות (הפיכה מזכויות בעלות לזכויות שירות).
מדדים אינם משמשים רק ככלי למדידת תוצאות. הם פועלים באופן קולקטיבי כמצפן או לוח מחוונים (דאשבורד), ומובילים אותנו בדרכנו. שימוש במדדים לא הולמים מוביל אותנו לכיוון הלא נכון. יש צורך דחוף להוסיף ממדים לא כלכליים לדאשבורד. זו הדרך לעבור מעולם תעשייתי לעולם פוסט תעשייתי.
עלינו להחליף את ההתמקדות הנוכחית ב”מקסום הערכים הכלכליים” במסגרת רב-ממדית הכוללת התחשבות בגורמים כלכליים, חברתיים, סביבתיים ותודעתיים (כאס׳׳ח). הוספת מרכיב האנושי (ערכים אתיים, תודעה אזרחית, תודעה צרכנית וכו’) לגישה הקודמת של “השורה התחתונה המשולשת” היא חיונית.
בשנת 2015 האו”ם יצר שינוי פרדיגמה. כל המדינות שהתחייבו להגיע ל -17 יעדים לפיתוח בר-קיימא עד 2030. טריליוני דולרים יושקעו מדי שנה ביעדים אלה, בתפוקה לטווח הארוך. ערכי SDG אלה כוללים את הפרמטרים של כאס׳׳ח הנ”ל. ומכיוון שכל המדינות בעולם אימצו את ה-SDGs, עליהם להוות את הכלל.
מכיוון שבני האדם השפיעו בצורה כה דרסטית על העולם, אנו מגדירים את התקופה הזו כ”אנתרופוקן”. מונח זה משקף את האופן שבו בני האדם משפיעים על כדור הארץ יותר ממעל ל-4 מיליארד שנים של כוחות גיאולוגיים. בני האדם הם כבר לא רק חלק מהמערכת, הם אחד הכוחות העיקריים שמעצבים אותה. אם בהתחלה האבולוציה שלנו הייתה מתונה ואיטית, עכשיו אנחנו מוצאים את עצמנו עם מעט זמן לפתור את האתגרים שעלו מחלקנו במערכת. עלינו לפעול בדחיפות מכיוון שאנו נמצאים כעת בסערה של תהליכים אקספוננציאלים: גידול אוכלוסייה מזורז, צריכת המונים וייצור המוני, התדלדלות משאבי הטבע וכמויות הולכות וגוברות של זיהום.
בשינוי אקספוננציאלי בהתחלה, בכלל לא מבחינים בשינוי, וכששמים לב, זה כבר כמעט מאוחר מדי. אי אפשר לפתור בעיה על ידי הפעלה של אותם עקרונות שיצרו את אותה הבעיה. שינויים מתרחשים בדרכי חשיבה. אנשים מתחילים להאמין שהם לא צריכים לשרת את הכלכלה, אלא שהכלכלה צריכה לתמוך בערכים הבסיסיים שלהם. בכלכלה כזו, “לעשות טוב” (חברתית, סביבתית ואתית) צריך לתמוך במקום לעמוד בסתירה להצלחה (כלכלית).
תוך 200 שנה מהמהפכה התעשייתית לא הצלחנו לפתור הרבה מהנושאים המטרידים אותנו כיום והם תוצאה של אותה מהפכה. אם לא די בכך, הכלים והמדדים של הפרדיגמה הזו אינם מתאימים לפתרון הבעיות הנוכחיות שלה, וזמננו אוזל! נראה כל כך ברור שעלינו לפתור את הבעיות הבוערות בפרק זמן כה קצר, אך איננו יכולים לעשות זאת עם המערכת הכלכלית הנוכחית שלנו. חלק מהנושא הוא שבלב מערכת דת זו ורנסנס, היא הכלכלה ולא הערכים שלנו.
כדי שהמנהיגות הנכונה תתעורר עלינו ליישם מערכת שהיא ארבע ממדית המיושרת עם היעדים לפיתוח בר קיימא ומבוססת באמון. אמון הכרחי לתפקוד החברה והכלכלה. אנו יכולים להשפיע על טרנספורמציה כזו במערכת שעובדת מלמטה, היוצרת ביקוש, ומלמעלה המיישמת. בעידן אקספוננציאלי של שינוי עלינו לחשוב על שינוי גם כתהליך אקספוננציאלי.
מה?
אנו מדברים על טרנספורמציה מכיוון שהמערכת הנוכחית שלנו אינה מקיימת באופן בסיסי. המערכת בנויה על תפישות המחייבות אותנו לצרוך ולבזבז במצבים ליניאריים בניגוד למודלים מעגליים ועיצוב “עריסה לעריסה” (Cradle to Cradle). קיימות מתודולוגיות רבות לטרנספורמציה שניתן לנקוט בעסקים המאפשרות אופני עבודה ברות-קיימא יותר, ולעתים קרובות כלכליות ויעילות יותר. ניתן לתרגם את אותם עקרונות של טרנספורמציה של עסקיים למסגרת המדינה.
בדומה לעקרונות העיצוב של עריסה לעריסה, מדינות יכולות להשתמש בניטור וניתוח של נתונים, תקנות ומדיניות וחינוך כדי לעצב את עתידן כך שיתאים לערכי הקיימות. משמעות הדבר היא מיפוי תעשיות וחברה כדי לראות היכן התמורות הן החשובות ביותר. ה-World Benchmarking Alliance (WBA) הציעה לאחרונה שבע מערכות שעליהן להתממש כדי להשיג את ה-SDG דה-קרבוניזציה ואנרגיה, מזון וחקלאות, מערכות עירוניות, מערכות חברתיות, מערכות דיגיטליות, כלכלה מעגלית והמערכת הפיננסית.
המערכת הפיננסית נועדה לעזור לכלכלה בפועל (כלומר לייצר מקומות עבודה, חדשנות וצמיחה) ולא רק לשרת את המערכת הפיננסית עצמה. כסף הוא כלי נטוורקינג, הוא מאפשר אינטראקציות, הוא מכשיר והוא מסמל לכוח ויכולת לעשות דברים. המדדים שאנו מקצים לכסף מגדירים את הערכים שלנו.
ישנם פתרונות רבים למימון, כולל הכנסת סוגים חדשים של כסף, קידום יזמות ושינוי רגולציה. מדינות יכולות להנפיק אגרות חוב ארוכות טווח בעלות תשואה גבוהה במיוחד התומכות בהשקעות בחברות וביוזמות המיושרות עם ה-SDGs. אגרות חוב אלה עשויות להספיק להחזרת פנסיה או ביטוח לאומי לכלל האוכלוסייה. בדרך זו, מדינה יכולה לממן יוזמות התואמות ל-SDGs וליצור פנסיה ומשרות עבור בני דור המילניום והדורות הבאים.
קרנות פנסיה וביטוח לטווח ארוך (כולל ביטוח לאומי) הם המועמדים המושלמים למימון ה-SDGs. הנפקת אגרות חוב ארוכות טווח על ידי מדינות למימון SDG פותרת בעיות מרובות, ביניהן, תוך מתן ערכים משוערים ל-SDGs שקודם לכן לא היה להם מחיר כלל. ממשלות יכולות להקל ולנהל תקנות ובכך לאפשר להן לקבוע מחירים ומנגנונים להשגת היעדים.
אֵיך?
על מנת להשיג את ה- SDG עלינו לעבוד במהירות. אנחנו לא יכולים לחכות או להסתפק בשינוי פשוט, עלינו להשתמש בשיטות טרנספורמטיביות. טרנספורמציה היא מהירה, זהו שינוי מהותי של הקשר שמגדיר מחדש את האפשרי ומאפשר לנו להסתכל מחוץ למסגרת הרגילה שלנו.
בעולם שפועל באופן גלובלי המאפשר זרימה של הון בין מדינות, קיים מימד חדש שמאפשר לשינוי בכלכלה הפותח פוטנציאל שלא הושג לפני כן. מדינות יכולות לשאוף לשנות את כלכלתן כך שתתאים לערכים שלהן והדבק יכול להיעשות בקנה מידה עולמי.
“TransFormNation” היא מסגרת שתוכננה לבדוק מה על אומה לעשות על מנת להפוך ל״אומת-SDG״ זו לא תיאוריה של שינוי, אלא טרנספורמציה מהותית שעל מדינות לעבור. שינוי הוא אינקרמנטלי ואינו אומר שיחול שינוי בהנחות היסוד המקוריות. שינוי פשוט לא יספיק באשר לאתגרים העומדים בפנינו. אנו מציעים סדרה של שינויים מהירים ברמת המדינה.
מדינות חייבות לקחת על עצמן את האחריות מכיוון שיש הסכמה סביב ה-SDG. בתמיכת גופים בינלאומיים וקואליציות אנו יכולים לשנות את הכלכלות שלנו כדי לשרת טוב יותר את הערכים שלנו ולקחת בחשבון מערכת חזקה יותר הכוללת החצנות כלכליות. אין נוסחא אחת מנצחת לטרנספורמציה לכן עלינו לעבוד בקואליציה ולעשות תהליך מותאם עבור כל מדינה. יש לנו ניסיון ארוך שנים ביישום גישה מהירה מלמעלה למטה לשינוי. מאז 2013 אנו עובדים עם המגזר הפרטי והציבורי ואנו יודעים כיצד ליישר קו בין הגורמים השונים ולהניע לפעולה מיידית.
המתודולוגיה שלנו:
על מנת להשפיע על טרנספורמציה, פיתחנו מתודולוגיה ייחודית שאנו מכנים “מעבדות משנות-משחק”. (Game-changer Labs). מעבדות אלה מבוססות על שיחות, מחקר ופיתוח עם מנהיגים מרחבי העולם. המודל הייחודי שלנו משתמש ב”מעגלים מאיצים”, המאפשרים מעבר של המשתתפים מגאונות אינדיבידואלית לחוכמה קולקטיבית, מה שאנחנו מכנים, שינוי ״מ-אני-ל-אנו” (Me to We). שינוי זה מאפשר השפעה והתאמה קבוצתית. השתמשנו במתודולוגיה זו במגזר הציבורי והפרטי בהצלחה ואנו מאמינים כי העברתה לרמה ממלכתית יכולה להביא לתוצאות יוצאות מן הכלל.
בהוספת המודיעין והמומחיות הקיימים בכל מדינה, לצד תמיכה בינלאומית, ניתן להתאים מעבדות לצרכי הקבוצה.
עקרונות מעצבים:
המעבדות הן תוכנית מעשית, המבוססת על ערכים ארבע ממדיים. מתודולוגיה זו מחנכת אדם להתחשב בטבע, באנושות, בזכויות אדם ובערכים אחרים באופן אוניברסלי. זה מאפשר חשיבה עצמאית שנמצאת מחוץ לפקולטות ולמחלקות הרגילות של האוניברסיטאות. זו הדרך היחידה לעבור מעולם תעשייתי לעולם פוסט תעשייתי.
עקרונות העיצוב הם בהשראת תעשיית המחשבים. ברגע שיש בעיה שלא ניתן לתקן באמצעים אחרים, הדרך הטובה ביותר להתמודד איתה היא לאתחל את המערכת ולשנות את הכונן.
מפרקים את המידור:
– Re: View / Re: Think / Re: Learn שימוש במודלים המאפשרים מעבר ליקום כלכלי חדש – תכליתי, הוגן ומשתף. עוברים מגאונות אינדיבידואלית לחוכמה / תובנה קולקטיבית, עוברים ״מ-אני-ל-אנו״
יישור קו עם בעלי עניין:
– Re: Create / Re: Invent / Re: Design היכרות עם ערכי העולם החדש והכלכלה החדשה. מודל הארבע ממדי, מודל משני-המשחק ומיפוי ההתאמה הדרושה מול ה-SDGs. אנו ממפים ויוצרים “אקלים פיננסי למימון אקלים” ונושאים חשובים אחרים במדינה.
מפת דרכים לאומית של היעדים לפיתוח בר קיימא
– Re: Set / Re: start / Re: New / Re: Act: כאן אנו מתמקדים בהשפעת המדינה וביישור קו קבוצתי תכליתי. אנו מתכנסים לקבוצות על פי ארבעת הממדים שיש לטפל בהם במדינה: כלכלי, חברתי, סביבתי ואנושי. לפיכך, אנו ממפים את הצעד הדרוש לסגירת הפערים מול ה-SDGs בהתאם לסדרי העדיפויות הלאומיים.
אנו מיישמים את מסגרת TransFormnNation זו בסדרת אירועים המאפשרים לשנות מנהיגות ולהשפיע מלמעלה למטה ומטה למעלה. התוצאה העיקרית היא צוות מאוחד שיכול לעבוד באופן קולקטיבי. הזמן המוקצב לשלבים השונים יכול להשתנות מקבוצה לקבוצה בהתאם לצרכים המוערכים. גורם ההצלחה העיקרי של TransFormNation הוא קנה המידה והגודל של קבוצות העובדות יחד בפעולה מתואמת להגשמת ה-SDG של האומה.
סיכום
האנושות צמחה באופן אקספוננציאלי במשך אלפי שנים לקראת המהפכה הפוסט-תעשייתית. המהפכות הראשונות ארכו זמן רב, אך הזמן שבין כל מהפכה נעשה קצר יותר והמהפכה האחרונה התעשייה ארכה רק 60-70 שנה. כל מהפכה הביאה צמיחה ואיתה עוד ועוד נזק לאיכות הסביבה. דפוס זה אמור להבהיר כי עלינו לנהוג בדחיפות ככל שזמננו מתקצר.
יתכן שהקפיטליזם היה אחראי לחלק גדול מהצמיחה הזו; עם זאת, מערכת זו לא מתאימה לחברה שלנו יותר. הגיע הזמן למודל כלכלי חדש. בהתחשב בכך שהאנתרופוקן הוא עידן בו אנו משפיעים על סביבתינו כמו שמעולם לא השפענו, נותר לנו מעט זמן במצב חירום זה ועלינו לפעול במהירות.
כדי ליצור שינוי מהיר עלינו לחנך את הדורות הבאים בטווח הארוך, “מלמטה למעלה” על מנת לעורר שינוי בערכים, ובמקביל, עלינו להשלים מאמץ זה במסגרת מהירה יותר “מלמעלה למטה” של עבודה עם ראשי מדינה ומקבלי החלטות. מאמצים אלה חייבים לעבוד יחד בכדי להחדיר שינוי מהיר לטווח הארוך.
באמצעות
ה-SDG כמצפן וכקירוב להחצנות
כלכליות, אנו יכולים להשתמש בקונצנזוס חסר התקדים הזה כדי ליישם שינוי במערכת
החינוך שלנו, במערכת הכלכלית שלנו ובחברה שלנו. זו הזדמנות לשנות את האנושות
ולעבור לשלב הבא באבולוציה שלנו באופן בר קיימא.
נספח א׳: הכלכלה “הישנה” ו”החדשה “
נמנה כמה מההבדלים המרכזיים בין המודל הישן לכלכלה החדשה.
- באופן מסורתי, הנחנו כי שלושה משאבים עיקריים מעורבים בייצור: אדמה, עבודה והון, ושכל אחד מהם מוגבל. בהתאם לכך, הכלכלה התבססה על עקרון המחסור. בכלכלה המודרנית יש לנו משאבים חדשים “בלתי מוגבלים” הצומחים במהירות: נתונים, מידע וידע, מחשבים ורובוטים מתוחכמים שיכולים לעשות דברים רבים בצורה יעילה יותר מבני אדם.
- – עיור מהיר ושינויים דמוגרפיים משמעותיים משפיעים על לידה, תמותה, אריכות ימים ומבנה גיל האוכלוסייה, הקלות בהעברת המחלה.
- הגידול המהיר באוכלוסייה מעורר “סערה אקספוננציאלית”: דלדול של מינרלים, נפט, עץ, מים, בעלי חיים, המידה המחרידה של זיהום האוויר, היבשה והמים.
- שינויי האקלים, מאיצים אובדן של מגוון בעלי חיים וצומח.
- ניתן לספק שירותים רבים באופן אלקטרוני, ותהליך זה מחליף במהירות את שיטות העסקה המסורתיות (למשל, מטבעות דיגיטליים ובנקאות דיגיטלית, בינה מלאכותית, חוזים ושירותים משפטיים מבוססי שרשרת, פעילות תיווך, מכוניות אוטונומיות, רפואה מותאמת אישית וכו׳).
- תגליות מדעיות וטכנולוגיות מהירות ומשמעותיות במגוון תחומים: חלל, רפואה, ביולוגיה, חקלאות, חומרים וכו׳.
- לראשונה בהיסטוריה האנושית אנשים יכולים לחיות בו זמנית גם במציאות הפיזית וגם במציאות הווירטואלית.
- הפער הגלובלי בין אמצעי האקולוגיה לבין דרישת המזון.
- יש לנו מערכות תקשורת ותחבורה מתוחכמות המאפשרות לנו להעביר כמויות גדולות של מוצרים, כמו גם אנשים ורעיונות, במהירות ובעלות נמוכה יחסית (רכבות מהירות, ספינות וכלי טיס, אספקת מזל”טים, מכוניות אוטונומיות וכו׳.
- איננו זקוקים למפעלים ענקיים כדי לייצר דברים בכמויות המוניות. האינטרנט של הדברים כבר מאפשר לנו לייצר דברים רבים כמעט בעלות שולית אפסית, בכמויות קטנות.
- היכולת להשיג את הזכויות בשירותים (ולא בעלות על נכסים) סללה את הדרך לצמיחה מהירה ב”כלכלת השיתוף “(חדרי Airbnb, אופניים מ
- שותפים ומכוניות וכו ‘).
