רגע לפני שנשברו כל ה״קונספציות״ במלחמה האחרונה, שברו הארכיונים של המדינה את הקונספציה לפיה גולדה לא נהלה ביד רמה את מלחמת יום הכיפורים. ועדיין, המלחמה האחרונה מתנהלת על טהרת המין הגברי בקבינט ללא נציגות של אפילו אישה אחת, ומקומן של הנשים במוקדי קבלת ההחלטות בישראל בתחתית הטבלא בעולם- לייתר דיוק מקום אחד לפני אחרון במדד ה OECD.
היה אפשר לחשוב שהמדינה והרגולציה יתגייסו לתיקון העוול ויקדמו את SDG5 הדורש ייצוג של 50% נשים במוקדי קבלת ההחלטות – אך חמור מכך התחרש לפני פחות מחודש, כאשר 49 חברי וחברות הכנסת הצביעו נגד הצעת החוק לייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת, בהן 8 נשים אשר הצביעו נגד נשים!
הצבעתן של שמונה חברות כנסת נגד הצעת החוק לייצוג הולם לנשים ברשימות המועמדים לכנסת מעוררת שאלות מוסריות עמוקות ומעלה לדיון סוגיות חשובות בנוגע לשוויון מגדרי בישראל. החלטה זו אינה צעד פוליטי של ימין או שמאל, אלא היא בעלת השפעה רחבה על דמותה של החברה הישראלית, על הדור הצעיר, ועל היכולת שלנו להגיע לשוויון מגדרי אמיתי עד 2030 – יעד שהוצב על ידי האו”ם במסגרת מטרות הפיתוח בר-קיימא.
אחריות מוסרית של נבחרות הציבור
כאשר נשים נבחרות לתפקידים ציבוריים, הן נושאות באחריות מיוחדת לא רק כלפי ציבור הבוחרות שלהן, אלא גם כלפי כל הנשים והנערות שרואות בהן מודל לחיקוי. הצבעה נגד ייצוג הולם לנשים אינה רק בגידה בעקרונות השוויון, אלא גם חיזוק של המציאות שבה נשים עדיין מתקשות להגיע לעמדות השפעה.
נבחרות הציבור צריכות להבין שהתפקיד שלהן אינו מסתכם בייצוג מפלגתן או באינטרסים הפוליטיים שלהן בלבד – יש להן אחריות מוסרית רחבה יותר. החלטתן שלא לתמוך בייצוג הולם לנשים אינה רק בחירה פוליטית, אלא מסר חברתי עמוק שמשפיע על נשים צעירות ועל הדרך שבה הן תופסות את מקומן בחברה.
היעדר נשים במוקדי קבלת החלטות פוגע באיזון ובשוויון
כאשר נשים אינן נוכחות בשולחן קבלת ההחלטות, נושאים רבים הנוגעים להן אינם מקבלים מענה הולם. סוגיות כמו חופשות לידה, זכויות תעסוקתיות לאימהות, מאבק באלימות כלפי נשים, בריאות נשים והשקעה בשירותי רווחה – עלולות להישאר בשוליים אם אין מספיק נשים המעורבות בגיבושן.
זהו מצב שבו חוקים ותקנות נקבעים על ידי קבוצה הומוגנית, שבמקרים רבים מורכבת בעיקר מגברים, אשר לא בהכרח מבינים לעומק את האתגרים והצרכים הייחודיים לנשים. כאשר נשים לא מיוצגות כראוי, מתקבלות החלטות חד-צדדיות שמייצרות מציאות לא מאוזנת ולא צודקת.
אנלוגיה לכיתה שבה רק הבנים מחליטים
המצב הזה מזכיר כיתה בבית ספר שבה רק הבנים מקבלים את ההחלטות – הם קובעים אילו משחקים ישחקו, מי ישתתף, מהם הכללים ואפילו היכן יתקיימו המשחקים. הבנות, במקרה כזה, אינן רק מודרות מהשליטה, אלא גם נאלצות להשתלב בכללים שנקבעו עבורן, בלי שדעתן נלקחה בחשבון.
במצב כזה, הבנות מרגישות שהקול שלהן אינו נשמע, והן נאלצות להסתגל למערכת שלא בהכרח מתאימה להן. בדיוק כך, גם בפוליטיקה ובמוקדי קבלת ההחלטות, כאשר אין מספיק נשים, ההחלטות על חייהן, על זכויותיהן ועל עתידן מתקבלות עבורן – אך לא מתוך ראייה שוויונית והוגנת.
פגיעה ביעדי הפיתוח בר קיימא הקוראים לשיוויון מגדרי עד 2030
האו”ם הציב את שנת 2030 כיעד להשגת שוויון מגדרי כחלק ממטרות הפיתוח הבינלאומיות. אחת הדרכים המרכזיות להשגת היעד הזה היא באמצעות ייצוג הולם של נשים בעמדות השפעה.
הצבעה נגד ייצוג הולם לנשים ברשימות המועמדים לכנסת אינה רק החלטה טכנית – היא עיכוב של מהלך הכרחי לקידום צדק חברתי ושוויון הזדמנויות. מדינות שבהן ייצוג הנשים בפרלמנט גבוה יותר נוטות לקבל החלטות מאוזנות יותר, שמשפרות את איכות החיים של כלל האוכלוסייה.
משמעות ההחלטה והשלכותיה העתידיות
הצבעתן של אותן שמונה חברות כנסת נגד ייצוג הולם לנשים אינה רק החמצה, אלא מסר בעייתי לציבור הנשים ולנערות המתבוננות בהן. במקום לשמש כמקור השראה ולעודד השתלבות של נשים בפוליטיקה, החלטתן עלולה להרתיע נשים צעירות מלשאוף לתפקידים מנהיגותיים.
אם נשים אינן נמצאות במוקדי קבלת ההחלטות, החברה כולה מפסידה. החלטות מאוזנות יותר, המשלבות נקודות מבט שונות, מובילות למדיניות צודקת יותר לכלל האזרחים.
כמי שמובילות כבר כמה עשורים את קידום השוויון המגדרי בישראל ומימוש היישום של SDG5 בארץ ובמסגרת מחויבותנו לקידום שוויון מגדרי, אנו עומדות על כך שהצעות החוק ומדינת ישראל יאמצו את הסטנדרטים הבינלאומים העומדים על 50% ייצוג נשים, כדי להגיע ליחס שווה של 50:50 עד שנת 2030.
הצעת החוק של ח”כ שרון ניר, שמסתפקת ב-30% נשים בלבד, אינה נותנת מענה מספק ליעד זה ולכן עמותת כ״ן ממליצה לעדכן את החקיקה בהתאם.
לסיכום, הצבעה נגד ייצוג הולם לנשים ברשימות המועמדים לכנסת מעוררת שאלות מוסריות כבדות משקל. היא מהווה צעד אחורה במאבק לשוויון מגדרי ומעבירה מסר שלילי לדור הצעיר. כדי לקדם שוויון אמיתי, יש לוודא שנבחרות הציבור פועלות בהתאם לערכים של צדק ושוויון ומקדמות ייצוג הולם לנשים בכל הרמות. זהו אינטרס של כולנו – לא רק של נשים, אלא של חברה מתוקנת ושוויונית יותר.
אז מה אפשר לעשות בינתיים?
עמותת כ״ן מקדמת בימים אלו את ה”מאיץ השוויון המגדרי הבינלאומי והרב-תרבותי” – אקסלרטור חדשני ייעודי שייפתח פתרונות להבטחת ייצוג שוויוני של נשים בדרגים הגבוהים ביותר של קבלת החלטות.
האקסלרטור כולל זירת חשיבה רב-תחומית, רב-תרבותית ובינלאומית שתרכז חשיבה חדשה במקום אחד – יוזמות חדשות ופרקטיות מעולמות ההייטק, המחקר, ועוד. במסגרת האקסלרטור נבחנים רעיונות טכנולוגיים, אבל לא רק. אחד הרעיונות שעלו היה לייצר שת”פ של מקורות מידע בינלאומי לטובת פיתוח קאונטר – שעון שסופר בזמן אמת כמה נשים בכירות יש בפועל בעולם, ולהציב אותו בטיים סקוור כך שנוכל לראות כל הזמן כמה אנחנו מתקדמות כדי להגיע ליעד. מיזמים לא טכנולוגיים יכולים להיות קמפיינים הסברתיים למשל, ורעיונות רבים נוספים. מוזמנות ומוזמנים להצטרף:
