סדרת מאמרים על מימון, אימפקט ועוד.
כסף הוא משאב משמעותי כשאנחנו מנסים לשנות את העולם. מימון משולב הינו מודל המציע אוסף כלים פיננסים שיעזרו לאלו הרוצים להוביל שינויי אימפקט במדינות מתפתחות, ונדרשים לתעל את כוחם של תקציבים שונים לשם כך.
Blended Finance: מה זה ולמה צריך את זה בכלל?
למרות ש- Blended Finance הוא קונספט שהיה קיים עוד לפני שנת 2015, שנה זו מהווה נקודת מפתח ותמריץ לשימוש במודל ולכן בחרתי להתחיל שם. כפי שחלקכם אולי יודעים, ב-2015 הציב האו”ם 17 יעדים בתחום הפיתוח הבינלאומי ואיגד אותם תחת הכותרת SDG (Sustainable Development Goals), אג’נדה אותה יש לשאוף להשיג ב-15 השנים הבאות. בהתאם לחישובים שנעשו, כדי לעמוד ביעדים נדרשת הוצאה של 4-7 טריליון דולר מדי שנה. אולם, בהתבוננות על פילוח מקורות המימון, נכון ל-2015, רוב ההשקעה במדינות המתפתחות נעשתה על ידי ממשלות ולא התקרבה לסדר הגודל של סכומים אלו. משתמע מכך שהצורך בהיקף כה גדול של תקציבים אינו מאפשר המשך הישענות על ממשלות כמקור מימון עקרי. דבר, שהוליד את הצורך והתמריץ לבניית מודל פיננסי ייעודי שיאפשר השקעות בסדרי הגודל הנחוצים.
מודל השקעה משולב, Blended Finance, מוגדר על ידי ה- OECD (ארגון המדינות המפותחות) כשימוש אסטרטגי בתקציבי פיתוח ממשלתיים ובקרנות פילנתרופיות על מנת למשוך ולתעל הון של משקיעים מהסקטור הפרטי להשקעות בעלות גוון חברתי-סביבתי בשווקים מתפתחים.
הפורום הכלכלי העולמי (WEF) הגדיר יחד עם ה-OECD שלושה עקרונות מפתח ל-Blended Finance:
- מינוף: שימוש בתקציבי פיתוח ממשלתיים וקרנות פילנתרופיה על מנת למשוך הון של משקיעים פרטיים.
- אימפקט: השקעות שמקדמות בצורה אקטיבית סוגיות חברתיות או סביבתיות ומובילות לפיתוח כלכלי.
- תשואה: משקיעים פרטיים ייהנו מתשואה העומדת בקנה אחד עם ציפיות השוק ונמצאת בהלימה עם סיכוניה של ההשקעה.
בואו ניקח לרגע צעד אחורה ונשאל, מדוע בכלל נדרש להגדיר מינוף כמטרה של מימון משולב?
כלומר, מדוע משקיעים פרטיים לא רוצים להשקיע בשווקים אלו ללא התמריץ הממשלתי/פילנתרופי? ישנם מספר חסמים איתם מתמודדים משקיעים פרטיים בשווקים מתפתחים.
ראשית, במדינות מתפתחות שוק ההון נמצא בתחילת דרכו ועל כן הינו בלתי יעיל, נטול מבנה סדור, ניסיון או הבנה עמוקה של תהליכים. שנית, משקיעים פרטיים מדווחים על תשואה נמוכה שאינה תואמת את הסיכון בהשקעה מסוג זה. בהמשך לכך, בד”כ משקיעים נוטים להשקיע היכן שיש להם ידע ויכולת להעריך ולקדם השקעה. כלומר, חוסר ההיכרות של רוב המשקיעים הפרטיים עם שווקים אלו מוביל לדרישת תשואה גבוה יותר בכדי לשכנע שההשקעה אכן משתלמת. שלישית, מדינות מתפתחות סובלות ממערכת שלטונית חלשה ובלתי יציבה, המובילה בהתאם רגולציה מסובכת ותוכניות עמומות לטווח הרחוק. אל לנו לשכוח, גם קיים בימינו ביקוש גבוה להון ואלטרנטיבות אחרות למשקיעים המציגות פחות קשיים.
המימון המשולב נתפש ככלי יעיל בהתמודדות מול חסמים אלו. אולם, חשוב לציין כי מודל זה יכול לתת מענה אך ורק לחלק מיעדי הפיתוח של האו”ם– אותם יעדים הניתנים לפתרון דרך השקעה. אם נבחן את זה במספרים, על פי מחקר של הרשות לפתרונות ברי קיימא (SDSN), מימון משולב יוכל לתת מענה לכמחצית מהתקציבים הנדרשים במדינות מתפתחות. אחד היעדים הבולטים שהמודל יוכל לקדם הוא כמובן יעד מספר 17: שותפות להשגת היעדים, שכן עצם העיסוק במימון משולב מגשים יעד זה, יוצר שותפויות ומקרב אותנו להשגת חלק נכבד מיעדי הפיתוח. יעדים בולטים נוספים להם מימון משולב נותן מענה הם יעדים 8 ו-9 (“הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית” ו”תעשייה, חדשנות ותשתיות”), מכיוון שאלו תחומים שבהם קל יחסית להוכיח היתכנות עסקית, להסביר ולמדוד את הפוטנציאל הגלום בהשקעה. לעומתם, יעדים שקיים קושי לקדם בדרך של השקעה כספית הינם, לדוגמא, יעדים 14 ו-15 (“חיים על פני האדמה” ו”חיים מתחת למים”). אני מניחה שהסיבה לכך היא שמימון משולב דורש חדות ובהירות בכל הנוגע למודל העסקי וליכולת למדוד אימפקט, צד מאתגר ומורכב יותר ביעדים אלו. בדומה להם יעד מספר 16 (“שלום, צדק וחוזק המוסדות”), הוא יעד בעל אופי דיפלומטי שקשה לכמת ולמדוד ועל כן מימון משולב יתקשה לשפרו באופן מהותי. להלן גרף המעריך את ההתאמה בין מימון משולב והיכולת להשפיע על כל אחד מ-17 יעדי הפיתוח:
מתוך: The State of Blended Finance 2019
אז… איך זה עובד?
מימון משולב אינו כלי פיננסי בפני עצמו אלא משפחה של כלים פיננסים העונה על ההגדרות שצויינו למעלה. בדו”ח שפורסם על ידי Convergence – רשת גלובלית העוסקת במימון משולב, מוזכרות ארבע מתודולוגיות מרכזיות דרכן מתבטא מודל המימון המשולב:
- חוב והון מועדף: ויתור (Concessional debt or equity), השקעות או הלוואות בהן המדינה או הקרן הפילנתרופית מספקת כספים תוך “ויתור” על חלק מתנאי השוק. הלוואות סינדיקציה (Syndicated Loans), לדוגמא, הן הלוואות המאפשרות שילוב של מספר משקיעים מסוגים שונים המשתפים פעולה למען פרויקט או לווה יחיד. שיתוף הפעולה מתעל את היתרונות והחוזקות של כל אחד מהמשתתפים בכדי להביא את הפרויקט לידי ביצוע ולמקסם את התועלת שתופק ממנו. המשקיעים הפרטיים נהנים מרובד הגנה נוסף (לדוגמא: מקרים בהם כספי הממשלה מסומנים כמקור ההפסד הראשוני), הלווה מקבל את ההלוואה בתנאים נוחים (לדוגמא, תנאי בטוחות נמוכים) והממשלה (כמו שאתם יכולים לנחש) מרוויחה מהשקעה של כספים פרטיים בפרויקטים בעלי שורת רווח חברתי-סביבתי גבוה.
- ערבויות וביטוח כנגד סיכון (Guarantees or risk insurance), מתבצעות דרך הכנסת גורם שלישי לעסקה, במקרה שלנו אותו ערב יהיה ממשלה או קרן פילנתרופית. גורם זה מתחייב לשלם אחוז מוסכם מגובה ההלוואה שניתנה ובכך לקחת על עצמו חלק מהסיכון של המשקיע במקרה והחייב לא יוכל לספק את שנקבע בעסקה. הצלחתו של המודל נובעת מכך שהערבים משתמשים בכספים שלהם למען אותה ערבות בעוד שהסכום המשמעותי דרכו הפרויקט ימומן מגיע מהמגזר הפרטי. המשקיעים מרוויחים מקבלת התשואה המלאה של הפרויקט עם סיכון מופחת.
- קרן סיוע טכני (Technical assistance funds), היא קרן הממומנת מכספי ממשלה או קרנות פילנתרופיה ומהווה מקור מימון חיצוני למומחים ויועצים מקצועיים בתעשיות השונות. מדובר במתודולוגיה חיצונית לעולם ההשקעה עצמו ונוגעת באופן ישיר למהלך והתנהלות הפרויקט. בעזרתה, מנהלי פרויקטים יכולים לשכור ולהתייעץ עם מומחים ובכך לפתור אתגרים בהם נתקלים לאורך הדרך. שימוש בתקציבים האלו מחזק את הסיכוי להצלחת הפרויקט ובאופן עקיף מסייע למקסום ההשקעה.
- קרן למידול פיננסי (Design-stage grants), מתודולוגיה זו, גם היא חיצונית לעולם ההשקעה ומספקת מערך של מומחים. אך במקרה זה, המומחה אינו מסייע לניהול הפרויקט לאורך הדרך אלא מאמת לפני שהפרויקט יוצא לדרך את איכותו וטיבו. כלומר, מוגדרת מתודולוגיה שלמה של מינוף כספי ממשלה שתפקידה לוודא לפני שהכסף מושקע על ידי המגזר הפרטי, שהוא אכן מתועל לפרויקטים הנכונים. במהלך זה המומחים מבצעים בדיקות היתכנות, אומדן סיכונים, הוכחה של קונספט וניתוחים נוספים.
בגרף הבא מוצגות העסקאות שנעשו במימון משולב לפי שנים ולפי סוג הכלי
מתוך: The State of Blended Finance 2019
גישה נוספת שלעיתים מוזכרת היא תמריצי שוק (Market Incentives), כספי מדינה או כספים של קרנות פילנתרופיות ניתנים לארגונים כמענקים חלקיים בתנאי שהארגון יגייס את יתרת התקציב בעצמו. דרך זו אינה מסייעת בפתרון החסמים העומדים בפני משקיעים פרטיים. אך, היא מקנה תמריץ ליזמים בשלבי גיוס ההון השונים ובכך מזרימה תקציבים נוספים מהמגזר הפרטי לטובת אימפקט.
התבוננות על העולם
בשנים האחרונות נצפית מגמה חיובית משמעותית הפועלת לחידוד, ייעול ושיפור המתודולוגיה ושיטות העבודה למינוף מימון משולב וגיוס כספים עבור “אג’נדה 2030”. אציג כעת חלק מהשחקנים המרכזיים הפועלים כיום בעולם למימוש יעדי הפיתוח ומהלכים משמעותיים ששחקנים אלו הובילו. רשות השקעות האימפקט הגלובלית (GIIN), הינה גוף חשוב שכבר הספקתי להזכיר, מטרתה לעודד ולהרחיב את ההשפעה של מימון משולב והשקעות אימפקט בכלל. אוסף מוסדות משמעותיים, שמיצגים את השחקנים המשפיעים ביותר ובעלי התקציבים הגדולים ביותר, הינם הבנקים לפיתוח ומוסדות לפיתוח בינלאומי (DFI). בסוף 2018 התאגדו המוסדות השונים לכתיבת דו”ח משותף למען אחדות בעקרונות המנחים ושיטות העבודה. מוסד נוסף שהוציא דו”ח משמעותי הינו הקרן לפיתוח ההון של האו”ם (UNCDF), הדו”ח בוחן כיצד מימון משולב יכול לסייע למדינות הכי פחות מתפתחות (LDC), מדינות שלפי האו”ם דורגו במקומות הנמוכים ביותר מבחינת פיתוח סוציו-אקונומי ובמדד הפיתוח האנושי (HDI). אירוע נוסף היה השקת- Tri Hita Karana Roadmap for Blended Finance מפת דרכים זו סוקרת ובונה מערך המגדיר כיצד ניתן לתאם פעולה רוחבית בין חמשת אזורי הפעילות המרכזיים של מימון משולב: מתודולוגיות ושיטות עבודה, מינוף ותיעול כספים, שקיפות, התאמה למגמות השוק ואימפקט.
ישראל
לתפיסתי, ישראל אינה מממשת את הפוטנציאל המצוי במימון משולב. בהתבוננות על יעדים להם המימון המשולב עשוי לסייע, נמצא כי ישנה קורלציה גבוהה בינם לבין היתרון היחסי של מדינת ישראל (סייבר, חקלאות, אנרגיה וכו’). אולם, לפי מרכז מיקלן, חברות ישראליות בעלות מוצרים רלוונטיים מתקשות לפרוץ לשווקים מתפתחים. לכן, נדרש אפיון מעמיק של החסמים העומדים בפני אותן חברות ובדיקה האם מימון משולב אכן יכול לעזור בגישור חסמים אלו.
הזדמנות זו הינה כדאית לא רק מהפן הכלכלי. ביסוס קשרי מסחר עם מדינות מתפתחות, בעיקר באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית צפוי לחזק את ישראל מבחינת מעמד, קשרים אסטרטגיים והשפעה בעולם המתפתח. הוא יכול לאפיין אותה כשותפה נחשקת לפרויקטים הנוגעים לחדשנות וטכנולוגיה. הישגיה המרשימים של ישראל וקבלת התואר “סטארט-אפ ניישן” הינו תולדה של שילוב ייחודי בין מספר רב של משתנים, אחד מהם הינו הסיוע הממשלתי בגיוס הון סיכון שיצר תשתית מפותחת ומנוע לפיתוח תעשיית ההייטק הישראלית. מהלך זה יכול לחזור על עצמו עם סיוע ממשלתי לתעשיית האימפקט. לישראל פוטנציאל אדיר להוסיף לתואר “סטארט-אפ ניישן” גם את התואר “אימפקט ניישן”. סיוע ממשלתי במימון הינו לדעתי המפתח לתהליך זה.
ומה עם הקורונה?
בחודשים האחרונים עלה צורך גלובאלי בבניית קרנות חירום, הוצאות וסיוע ישיר לאזרחים וארגונים על מנת לצמצם את השפעות הנובעות ממשבר הקורונה. מימון משולב אינו רלוונטי להוצאות חירום אלו ולטווח הקצר אך, יכול להוות מודל משמעותי בטווח הבינוני -ארוך. הקרן הגלובלית להשקעות בריאות היא דוגמא אחת מיני רבות למודל זה של השקעה. באמצעות מימון משולב הקרן תומכת בפיתוח חיסונים, תרופות ופיתוחים טכנולוגיים נוספים המסייעים לפתרון בעיות רפואיות בעולם המתפתח.
בישראל, אחד הארגונים המציעים כלים פיננסים של מימון משולב הינו אשרא (חברה ישראלית בבעלות ממשלתית, לביטוח סיכוני סחר חוץ). בעקבות משבר הקורונה הוביל הארגון וובינר בנושא הזדמנויות עסקיות עבור יצואנים המעוניינים לייצא להודו ולשאר מדינות אסיה. לדברי אשרא, בידי החברה מצויים מאות מליוני דולרים לא מנוצלים המיועדים לתמיכה והעמדת ערבויות עבור יצוא ישראלי להודו.
פעולה אחרונה בעקבות המשבר שאציין כאן הינה בקשה שעלתה למשרד האוצר מהצוות הישראלי לקידום השקעות אימפקט (NBA). ה-NBA העלה בקשה למנף את הסיוע למשק דרך קידום מדיניות אימפקט. המצב החברתי המורכב שנוצר בישראל ובעולם קורא לשורת רווח כפולה ולפעילות אקטיבית למען העצמת השכבות החלשות.
זה מאמר ראשון מסדרת מאמרים על מימון ואימפקט. רוצים עוד? עקבו אחרינו!
מקורות מידע מרכזיים:
- Blended Finance Vol. 1: A Primer for Development Finance and Philanthropic Funder:
- The State of Blended Finance 2019:
- Blended Finance in the Least Developed Countries 2019:
- Amounts mobilised from the private sector by development finance interventions
- מימון משולב בעולם הפיתוח הבינלאומי- סקירה של הכלכלן הראשי
- בניית פלטפורמה למימון פיתוח בינלאומי בישראל (מכון מילקן)
