“הכסף שלנו – השקעות אחראיות” | נגה לב ציון נדן

“בשווי של 30 טריליון דולר : מה הן השקעות אחראיות ESG? ומה הקשר ל SDGs?”

הרצאתה של נגה לב ציון נדן, מנכ”לית קרן VALUE2 – במסגרת סדרת וובינרים ביוזמת קהילת SDG בנושא מתאריך 19.4.20

סוכם על ידי רועי קוסטיקה 

משקיעים בדרך כלל רואים רק חלק מהכריך, עין אחת מכוסה – כיכר לחם על בסיס המבט הראשוני. אם היינו מסתכלים יותר לעומק, מה היינו רואים?
73 טריליון דולר עומדים על הכף, זה שוק ההון העולמי – פי 3 מתקציב כל המדינות בעולם.

הבעיה היא שחלק מהכסף הזה מושקע בדברים שלא היינו מוכנים לממן אותם אם זה היה באופן ישיר – זיהום אוויר, שחיתות, עבודת ילדים וכו’. אם היינו יודעים שחברת בנייה לא שומרת על תקני בטיחות, לא בטוח שהיינו רוצים לממן אותם.

חייבת להיות דרך אחרת להשקיע – הפתרון זו השקעה אחראית.
השקעה זו מסתכלת על שני דברים – הסתכלות ארוכת טווח דרך עדשה רחבה יותר על ההשפעות של ההשקעה, ובעצם לוקחת אחריות על ההשלכות של ההשקעה במציאות.

מה המשמעות של ESG? – סביבה, חברה וממשל תאגידי:

חברת המחקר Vigeo – Eiris אשר לאחרונה נרכשה על ידי חברת דירוג האשראי Moody’s , מתרגמת את ה ESG להערכה על בסיס 6 פרמטרים: ממשל תאגידי, זכויות אדם, זכויות עובדים, מעורבות קהילתית, התנהלות עסקית, סביבה. מניתוח כל הפרמטרים הללו אפשר לקבל תמונה יפה על התנהלותה של חברה – אבל מה עושים עם זה? 

ישנן חמש אסטרטגיות שונות להשקעה אחראית:

• סינון שלילי: בחירה במגזרים בהם לא מעוניינים להשקיע (לדוגמה הסטת השקעות מנפט)
• סינון חיובי: בחירה של המצטיינים בכל תחום (אשקיע גם בנפט, אבל בחברות ששומרות הכי טוב על הסביבה)
• אינטגרציה: הכנסת ההערכות כחלק מכלל השיקולים (חלק מהניתוח הפיננסי)
• מעורבות: השפעה על החברה מכוח הכסף (בעזרת הכסף אשפיע על החברה והתנהלותה – אם אין מספיק נשים בדירקטוריון אוכל להשפיע לשנות זאת..
• השקעות נושאיות:
  • Investment with Impact – השקעות בהם המטרה היא הרווח אך ההשקעה מייצרת השפעה חיובית.
    למשל ה-USS, מנהלים 49.8 טריליון דולר. משקיעים 550 מיליון פאונד בטכנולוגיה נקייה ובתשתיות של אנרגיה מתחדשת בבריטניה, בשאר אירופה וארה”ב…. מתוך הבנה שזה גם תחום שתהיה לו צמיחה ותשואה.
  • Impact Investment – מטרת ההשקעה היא קידום ההשפעה החיובית.

בדרך כלל כאשר מדברים על השקעות אימפקט מדובר בהשקעה בפרוייקטים, ובחברות קטנות.

אך עיקר ההון שלנו נמצא דווקא בשוק ההון, במניות בבורסה  (55%) וב 20% באג”חים, האתגר הוא לייצר אימפקט דווקא עם ההון הציבורי, כי שם ההשפעה רחבה יותר.

יעדי הפיתוח בר קיימא – הSDGs

ה-SDGs נקבעו ב-2015 כיעדים לשנת 2030. אפשר להתייחס לזה כמו בריכת שחייה, אי אפשר לחשוב שאם שוחים במסלול מה שלא קורה בצדדים לא משפיע:

אם זורקים אבן קטנה בצד, זה לא מפריע, אבל סלע ענק בחלק כלשהו של הבריכה ישפיע גם על אדם השוחה בצד השני. יש צורך להסתכל על הקשר בין היעדים השונים ולהבין שיש תלות בינהם.

למשל השגת מכונות נשמה, מוצרים רפואיים נכללים תחת יעד 3 של בריאות ואיכות החיים. אך במטרה להיעזר במכונות ההנשמה אנחנו זקוקים לתשתיות כמו כבישים ובתי חולים (יעד 9 – תעשייה, חדשנות ותשתיות), אך על מנת להפעיל אותם נדרשת הכשרה לרופאים ואחיות (יעד 4 – איכות החינוך), ולשם הפעלתן חייבים אנרגיה זמינה מה שקושר אותנו ליעד 7 – אנרגיה ברת השגה ונקייה.
אזי צריך להשקיע בכל היעדים.

במטרה לתרגם יעדים אלה לכלים להשקעה, מעריכה חברת video eiris ל- 9 יעדים :

החברות השונות מוערכות על בסיס ההכנסה מהמוצרים/שירותים הללו נקראים SGS –Sustainable Goods and Services. 

מנקודת מבט של אימפקט ה SGS מייצר אימפקט מאחר ומרבית הכסף הדרוש להשגת SDGs לא מגיע ממשלות, אלא מתאגידים. השירותים והמוצרים מהווים מנוע צמיחה עבור חברות, תמריץ והזדמנות להשפיע לטובה.

ESG מייצר אימפקט: 

• מבטיח כי חברות מייצרות ערך חברתי וסביבתי דרך התנהגותן.
• קובע שורה-תחתונה משולשת ומעלה את הרף למגזר ולעולם.

ה-ESG מנקודת מבט פיננסית:

 על פי הרבה מחקרים מביא להשקעות רווחיות יותר. או שיש מתאם נייטרלי בין ה-ESG והרווחיות, ומעטים מאוד שמראים מתאם שלילי.

ה-SGS הוא כלי להשקעה בפוטנציאל צמיחה – המשקיעים ייהנו מסביבה עסקית מאוד פרו-אקטיבית, מעודדת פעילות. למגר את העוני נדרש להשקיע 1.4 טריליון דולר בשנה. ה-SDGs הפכו למפת דרכים עבור משקיעים.

חוץ מההשפעה החיובית (אימפקט) והתשואה הפיננסית – הESG  מראה את חוסנה של החברה ועמידתה בתקופות של שינוי.
חברות שעוברות עכשיו טוב את תקופת הקורונה הן כאלו שמשקיעות בהון האנושי, ששרשרת האספקה שלהן מנוהלות עם שיח שוטף וטוב ומאפשרים לדעת מי מהספקים חוזרים לפעילות ולמי צריך למצוא אלטרנטיבה, איכות המוצר ובטיחות בעבודה שואלים אם זה מובטח, פרטיות וביטחון מידע. אותם פרמטרים שאנו מנתחים עבור השקעות אחראיות ישמשו אותנו גם בהערכת הסיכוי טוב יותר לעבור תקופת משבר כמו הקורונה. חברות שיש להן כבר שירותים ומוצרים ברי קיימא  למראות התאמה גבוהה יותר ליום שאחרי – האם העולם ישקיע יותר בעולם הרפואי? צריך אולי גם בחינוך? בתשתיות? באנרגיה?

לדוגמה Medtronic היא חברה שהתפעלנו ממנה שפיתחו את מכונות ההנשמה והחליטו לפני מס’ שבועות לאור הקורונה לשחרר את הפטנט – צעד נועז עסקית, משום ראו את החשיבות של הנגישות לידע הזה. זה תהליך מאוד יפה – מה שמעניין לראות שעבור החברה זו לא הייתה הפתעה. בהערכת ה-ESG של החברה ע”י Visio eiris היא השנייה בסקטור של ציוד רפואי, ובכל התחומים יש לה ביצועים גבוהים מהממוצע של הסקטור. גם בבחינת ה-SGS  אנו רואים שיש להן את אחוז ההכנסות מאותן תחומים בהן עוסקת. לכן לא מפתיע שחברות כדוגמאת אלו הן מובילות בהתנהלות אל מול משבר הקורונה. 

בעולם השקעות אחראיות אומצו על ידי כל החברות הפיננסיות הגדולות בעולם, ומעריכים ששווי הנכסים מגיע ל ל 30 טריליון דולר.

בארץ אנחנו רק בתחילת הדרך. אלה הגופים שהחלו להתייחס במידה זאת או אחרת להשקעות אחראיות : 

מדוע האימוץ בישראל איטי כל כך? רשות ההון אינה תמיד רציונלית. שנית, יש פערי מודעות. שלישית, הרבה משקיעים (ומנהלים) מעוניינים בטווח הקצר ולא בטווח הארוך, ומעריכים שהסיכונים לא יגיעו בזמנם (לא ציפו למשבר הקורונה. אך גם אל מול שינוי האקלים – בוא הסיכון ברור לנו שיגיע (יש עדיין  גופים פיננסים שמתעלמים משום שחושבים כי השינוי לא יהיה בזמנם או יצליחו להימנע מכך).

ההבדל בין חברות המדורגות ב ESG גבוה או נמוך זה המידע – אולי בעלות אימפקט חיובי אך איננו בטוחים בכך.

לא כל ההשקעות האחראיות נולדו שוות – לאחרונה התפרסם שחלק מקרנות הנאמנות שהוגדרו אחראיות, על אף שטענו שהן חופשיות מנשקים – יש שם חברות שמייצרות נשק אישי. הסיבה היא שכל אחת מהקרנות מעתיקה את הקודמת, ולא נעשתה היטב את הניתוח אז עלול להופיע גם אצל אחרות. לשם כך, עלינו להיות ביקורתיים .

כדאי גם לשאול שאלות :

אתן ואתם יכולים ויכולות לשאול על הכסף האישי שלכן בשוק ההון את הבנקים והקרנות והיועצים:

לסיכום, משבר בסינית זה שילוב של סכנה והזדמנות.- הכלים של ה-ESG מאפשר לנצל את ההזדמנויות שלנו בצורה יותר חכמה.

“לא החזק שורד אלא זה המסתכל במהירות לשינוי” צ’ראלס דרווין.

נגה לבציון-נדן, שותפה מנהלת של קרן Value Squared  – הקרן להשקעות אחראיות, ומנכ”לית ומייסדת חברת Greeneye, זוכת פרס הגלובוס הירוק העסקי 2016, בעלת ניסיון של למעלה מחמש עשרה שנים בעבודה עם גופים פיננסים, בנקים וקרנות השקעה שונות בהערכת סיכונים והזדמנויות הקיימים בתחומי סביבה חברה וממשל תאגידי בהתנהלות חברות, והטמעת הערכות אלה בתהליכי קבלת החלטות השקעה.  Greeneye השותפה הישראלית של חברת המחקר הבינלאומית Eiris – – Vigeo והערכותיה של Greeneye על החברות הישראליות משמשות גופים פיננסים שונים בארץ ובחו”ל. נגה דוברת Tedx , בעלת תואר שני במדיניות וכלכלה סביבתית מ- LSE ותואר ראשון באדריכלות נוף מהטכניון, בוגרת תכנית עמיתי הסביבה של מרכז השל. נגה מרצה בבינתחומי הרצליה, ופירסמה מאמרים רבים וספר בנושא תקציב המדינה בנושאים סביבתיים.

באתר של value2 ניתן למצוא מקורות ומאמרים וחומרים מעניינים נוספים.