יעד 12 צריכה וייצור אחראיים
כדור הארץ סיפק לנו שפע של משאבי טבע. אולם לא השתמשנו בהם באופן אחראי.
כדור הארץ סיפק לנו שפע של משאבי טבע. אולם לא השתמשנו בהם באופן אחראי. כיום אנו צורכים משאבים בקצב הרבה מעבר למה שכדור הארץ מסוגל לספק לנו. חובה עלינו ללמוד איך להשתמש ולייצר חלופות ברות קיימא שתשיב את הנזק שיצרנו על קנו ולהמיר את הנזק שהסבנו לסביבה.
מטרות:
12.1 תוכניות 10 שנתיות – הטמעת תוכנית המסגרת ה-10 שנתית של התוכניות לגבי צריכה ומוצרים ברי קיימא, כל המדינות הנוטלות חלק, כאשר מדינות מפותחות מובילות, תוך שהיכולות וההתפתחות של המדינות המפותחות נלקח בחשבון.
12.2 עד לשנת 2030, השגת ניהול בר קיימא ושימוש יעיל של משאבי טבע.
12.3 הפחתת פסולת המזון העולמית – עד לשנת 2030, לחצות את פסולת המזון העולמית לנפש ברמת השיווק וברמת הצרכן, והפחתת אובדן מזון לאורך תהליך הייצור ושרשרת האספקה ובכלל זה אובדן לאחר האסיף.
12.4 ניהול פסולת כימית – עד לשנת 2020, השגת ניהול סביבתי נכון של כימיקלים וכל הפסולת לאורך החיים שלהם בהתאם לתוכניות עבודה בינלאומיות מוסכמות ולהפחית בצורה משמעותית את שחרורם לאוויר, למים ולאדמה על מנת למזער את ההשפעות ההרסניות שלהם על הבריאות והסביבה.
12.5 הפחתת פסולת ועידוד מחזור – עד לשנת 2030, הפחתה משמעותית של ייצור האשפה באמצעות מניעה, הפחתה, מחזור ושימוש מחדש.
12.6 תרבות דיווח בר קיימא – עידוד חברות, במיוחד חברות גדולות וטרנס אטלנטיות, לאמץ נהגים ברי קיימא ולהטמיע מידע בנושא קיימות לתוך מערכות הדיווח שלהן.
12.7 נהלי רכש ציבוריים – קידום נהלי רכש ציבוריים ברי קיימא אשר הינם בהתאם למדיניות וסדרי עדיפות לאומיים.
12.8 הגברת מודעות לאורח חיים בר קיימא – עד לשנת 2030, להבטיח כי אנשים בכל מקום בעולם יהיו בעלי המידע הנדרש והמודעות להתפתחות ואורח חיים ברי קיימא תוך הרמוניה עם הטבע.
12A – חיזוק טכנולוגי למדינות מתפתחות – תמיכה במדינות מתפתחות לחיזוק היכולות המדעיות והטכנולוגיות שלהן על מנת לנוע קדימה לתבניות ייצור יותר ברות קיימא.
12B תיירות ברת קיימא – פיתוח והטמעה של כלים לפיקוח על השפעות של פיתוח בר קיימא לתיירות בת קיימא אשר יוצרת משרות, מקדמת תרבות ומוצרים מקומיים.
12C פיקוח על צריכה – לבחון סובסידיות דלקי מאובנים שאינן יעילות ומעודדות צריכה בזבזנית, באמצעות הסרה של עיוותי שוק, בהתאם לנסיבות המקומיות, בין היתר באמצעות תכנון מחדש של מיסוי וביטול אותן סובסידיות פוגעניות, במקום בו הן קיימות, על מנת לשקף את ההשפעה הסביבתית שלהן, תוך לקיחה בחשבון של הצרכים והתנאים של מדינות מתפתחות והקטנת ההשפעה המהותית האפשרית על התפתחותן באופן המגן על העניים ועל הקהילות הנפגעות.
כמה עובדות שבטח לא ידעתם על הצרכן הישראלי: באדיבות מיטל פלג מזרחי
ישראל מייצרת את כמות הפסולת לנפש הגדולה ביותר לנפש בקרב מדיניות הOECD
בישראל מיוצר מידי שנה 5.4 מיליון טון פסולת, כשכל תושב בישראל מייצר 1.7 ק”ג פסולת ביום!
למה?
קניה ממוצעת של ישראלי באינטרנט היא בשווי 68$ (לעומת בריטניה 50 וספרד 38)
ב2018 הישראלים הזמינו יותר מ60 מיליון חבילות מחו”ל, כלומר שתי חבילות בשנייה
זוג ישראלי מוציא על חתונה פי 6 מזוג אירופאי. אנחנו אלופי העולם בחופשות, בירת הקניונים העולמית היא בישראל, בראשון לציון.
הקשר בין אופנה לצרכנות: שופינג הוא סם מסוכן?
