יעד 8 עבודה הוגנת וצמיחה כלכלית
לקדם צמיחה כלכלית מתמשכת, מקיפה ובת קיימא.
צמיחה כלכלית צריכה להיות כוח חיובי לכל תושבי כדור הארץ. זו הסיבה שאנחנו חייבים לוודא כי לצד הצמיחה הכלכלית נוצרים מקומות עבודה הוגנים – תוך שמירה על הסביבה.
עלינו להגן על זכויות עבודה, ולשים קץ לעבדות המודרנית ולהעסקת ילדים. אם נקדם יצירת מקומות עבודה עם תמיכה ושירותים בנקאיים ופיננסיים, נוכל לוודא שכולם יחשפו ליתרונות ולפירות של יזמות וחדשנות בתחומים אלו.
יעד 8 בפעולה
כדי להבטיח עבודה הוגנת וצמיחה כלכלית בת קיימא, כולנו צריכים לפעול.
המטרות כל אחד יכול לעזור לוודא שאנחנו עומדים ביעדים הגלובליים. השתמשו בשנים-עשרה המטרות כדי להבטיח עבודה הגונה וצמיחה כלכלית בת קיימא.
המטרות:
8.1 צמיחה כלכלית מתמשכת לשמר את הצמיחה הכלכלית לנפש בהלימה לשיקולים מדינתיים.
יש לקדם לפחות 7% צמיחה ברוטו ממוצרים מקומיים בשנה במדינות המתפתחות.
8.2 גיוון, חדשנות ושדרוג יעילות כלכלית השגת רמות גבוהות יותר של פריון כלכלי.
באמצעות גיוון, שדרוג טכנולוגי וחדשנות, לרבות באמצעות התמקדות בענפים בעלי ערך מוסף גבוה ובענפים עתירי עבודה.
8.3 לקדם מדיניות לתמיכה ביצירת מקומות עבודה ויוזמות בצמיחה קידום מדיניות מונחית-פיתוח התומכת בפעילות יצרנית.
יצירת מקומות עבודה הוגנים, עידוד יזמות, יצירתיות וחדשנות, מיסוד וצמיחה של ארגונים קטנים ובינוניים, לרבות באמצעות גישה לשירותים פיננסיים.
8.4 לשפר את יעילות המשאבים בצריכה ובייצור לשפר בהדרגה ועד שנת 2030, את יעילות המשאבים הגלובלית בצריכה ובייצור.
להפריד בין צמיחה כלכלית לבין המעטה והגרעה של מדיניות סביבתית. זאת בהתאם לתוכנית 10 שנים לצריכה בת קיימא וייצור, בהובלת המדינות המפותחות.
8.5 תעסוקה מקיפה ועבודה הוגנת, שכר שווה
עד שנת 2030, להשיג תעסוקה שווה ותנאי עבודה שיוונים וראויים לכל הנשים והגברים, בעבור אנשים צעירים, אנשים עם מגבלה. כאשר יש לשלם שכר שווה עבור מלאכה בעלת ערך זהה.
8.6 לעודד תעסוקה חינוך והדרכה בבני נוער
עד 2020, להפחית באופן משמעותי את יחס בני הנוער ללא תעסוקה, חינוך או הכשרה.
8.7 לחסל עבדות מודרנית, סחר ועבודת ילדים
לנקוט בצעדים מידיים ואפקטיביים כדי לחסל את עבודת הכפייה, לשים קץ לעבדות המודרנית ולסחר בבני אדם ולהבטיח את האיסור וההשמדה של הצורות הגרועות ביותר של עבודת ילדים, כולל גיוס ושימוש בילדים בצבא. עד שנת 2025 למגר עבודת ילדים על כל צורותיה.
8.8 הגנה על זכויות העובדים וקידום סביבת עבודה בטוחה
להגן על זכויות העבודה ולקדם סביבת עבודה בטוחה ובטוחה לכל העובדים, כולל מהגרי עבודה, ובפרט מהגרות עבודה, ואלה העובדים בעבודות ארעיות.
8.9 קידום תיירות בת קיימא מועילה
עד שנת 2030, לתכנן ולהנחיל מדיניות לקידום התיירות בת קיימא. ליצירת מקומות עבודה וקידום כלכלה, תרבות ומוצרים מקומיים.
8.10 גישה אוניברסלית לבנקאות, ביטוח ושירותים פיננסים
לחזק את היכולת של המוסדות הפיננסיים המקומיים לעודד ולהרחיב את הגישה הבנקאית, ביטוח ושירותים פיננסיים לכל.
8. A. הגדלת הסיוע לתמיכה בסחר
הגדלת הסיוע לתמיכה בסחר במדינות מתפתחות, ובפרט במדינות המפותחות פחות, כולל באמצעות מסגרת משולבת משופרת של סיוע טכני לקידום הסחר במדינות המתפתחות.
8. B. פיתוח אסטרטגית תעסוקה גלובלית לנוער
עד שנת 2020, לפתח ולהפעיל אסטרטגיה גלובלית לתעסוקה של נוער וליישם את האמנה הגלובלית של ארגון העבודה הבינלאומי.
בישראל
אחד המדדים המרכזיים לצמיחה כלכלית הוא תוצר מקומי גולמי (תמ”ג).
תמ”ג, הוא מונח כלכלי המציין מדידה של הערך הכולל של הסחורות (מוצרים) והשירותים שיוצרו בשטח טריטוריאלי מדינתי במהלך תקופה נתונה (לרוב שנה). המונח שונה מתוצר לאומי גולמי(תל”ג) בכך שהוא מוציא מכלל החישובים העברות כספים בין מדינות, כך שהחישוב כולל למעשה את התוצר שנוצר בתוך מדינה מסוימת ולא את התוצר שנתקבל בה. התמ”ג מהווה את אחד המדדים המשמשים להערכת חוסנו הכלכלי של האזור הנבדק.
יש להדגיש כי התמ”ג אינו משקף את רמת ההתפתחות הכלכלית היחסית של המדינה.
על בסיס התמ”ג נבנה מדד תמ”ג לנפש המותאם לכח קניה במדינה. מדד זה לוקח בחשבון שני משתנים נוספים: גודל האוכלוסייה, ורמת המחירים. באמצעות התמ”ג לנפש מעריכים את רמת החיים במדינה. התמ”ג מניח שכל מה שמיוצר הוא על פי הגדרה בגדר “טובין” (goods). בחישוב אין הבחנה בין עלויות לרווחים, בין פעילויות יצרניות לפעילות שאינה יצרנית או פעילות הפוגעת במשאבי טבע מתכלים.
על פי הלמ”ס, התוצר המקומי הגולמי (תמ”ג) צמח בשנה האחרונה ב-3.2% בלבד (לעומת תחזיות רשמיות שדיברו על צמיחה של 3.4%-3.7%), ומול צמיחה של 3.5% בשנת 2017 ושל 4% בשנת 2016. בזמן שבמשרד האוצר או מומחים מטעמם יגידו שמדובר בכל זאת בצמיחה מרשימה ביחס למדיניות מערביות אחרות (הצמיחה הממוצעת במדינות ה-OECD עומדת על 2.4%).
על הקשר בין אי שיוויון לצמיחה כלכלית
שוויון וצמיחה כרוכים זה בזה, לפחות כשמדובר בהיקפים ובקני מידה גדולים. יתר על כן, ישנן ראיות לכך שהשוויון תורם לצמיחה. אחת הסברות נשענת על הטענה כי השוויון הכלכלי, בשפרו את מצבם של החלשים בחברה, תורם להעלאה של רמת השכלתם ומכאן ליכולת הייצור שלהם ולצמיחה בכלל. לעומת זאת, אי-שוויון עלול לגרום לאובדן ההזדמנות להשכלה מתאימה בקרב החלשים, וכך נמנע מהם למצות את כושר הייצור שלהם. פרויקט ון ליר לצדק חברתי (המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה) בדק האם שוויון מפריע לצמיחה?
על הקשר בין שוויון בהכנסות לצמיחה כלכלית במאמר הבא
ברור כי בבואנו לשקול רווח כלכלי בצד רווח סביבתי, המדד של תמ”ג\תל”ג אינו מספיק. הכלכלן חגי קוט, טוען כי יש גבול לצמיחה. גם מדינת ישראל אינה יכולה לצמוח עד אינסוף, ושואל את השאלה צמיחה כלכלית – עד לאן? בהרצאתו על כלכלה אקולוגית, כלכלה שלוקחת בחשבון משתנים סביבתיים, משאבי טבע ומרקם חיים על מדדים חלופיים – חגי קוט, העמותה לכלכלה בת-קיימא טוען: we are what we measure, it’s time we measure what we want to be .
