יעד 7 אנרגיה נקייה
לוודא גישה לאנרגיה זמינה, אמינה, ברת קיימא ומודרנית לכל.
פתרונות בתחום האנרגיות המתחדשות הופכים להיות זולים יותר, אמינים יותר ויעילים יותר מדי יום. ההסתמכות הנוכחית שלנו על דלקים מאובנים היא בלתי נסבלת ומזיקה לכדור הארץ, ולכן עלינו לשנות את הדרך בה אנו מייצרים וצורכים אנרגיה. יישום פתרונות אנרגיה חדשים, מהר ככל האפשר, הינו חיוני על מנת להתמודד עם שינויי האקלים, אחד האיומים הגדולים ביותר להישרדות שלנו.
המטרות:
7.1 גישה אוניברסלית לאנרגיה מודרנית
עד שנת 2030, להבטיח גישה אוניברסלית לשירותי אנרגיה ברי השגה, אמינים ומודרניים.
7.2 להגדיל את האחוז הגלובלי של אנרגיה מתחדשת
עד 2030, להגדיל באופן משמעותי את חלקה של אנרגיה מתחדשת בתמהיל האנרגיה העולמי.
7.3 הכפלת השיפור ביעילות האנרגתית
עד 2030, להכפיל את השיעור הגלובלי בשיפור יעילות האנרגיה.
A7 קידום גישה למחקר, טכנולוגיה והשקעות באנרגיה נקייה
עד שנת 2030, לשפר את שיתוף הפעולה הבינלאומי על מנת להקל על גישה למחקר וטכנולוגיה של אנרגיה נקייה, כולל אנרגיה מתחדשת, יעילות אנרגיה וטכנולוגיה מתקדמת ונקייה יותר של דלק מאובנים. בנוסף, לקדם השקעות בתשתיות אנרגיה וטכנולוגיית אנרגיה נקייה.
7B הרחבת ושדרוג שירותי האנרגיה של המדינות המתפתחות
עד שנת 2030, להרחיב ולשדרג את התשתית הטכנולוגית לאספקת שירותי אנרגיה מודרניים וברי קיימא לכל המדינות המתפתחות, ובפרט המדינות הכי פחות מפותחות, ואיים קטנים בהתאם לתוכניות התמיכה שלהן.
גם אני רוצה לעשות משהו
יחד אנו יכולים להבטיח אנרגיה במחיר סביר ונקי לכל. כאן אתם יכולים לראות מה אתם יכולים לעשות כדי לתרום. מצאו ארגונים לתמוך בהם ולהצטרף אליהם, שתפו כמה טיפים שימושיים מחיי היומיום שלכם שיכולים באמת לעשות את ההבדל.
על אנרגיה ומה נעשה בישראל:
מחיר החשמל הסולארי צונח – ומגיע לשפל חדש בישראל. במכרז של רשות החשמל נקבע מחיר של 14.44 אגורות לקוט”ש – הנמוך מאי פעם. ברשות החשמל שוקלים פרסום מכרז גגות נוסף השנה. הליך תחרותי למתקנים פוטו וולטאים קרקעיים המחוברים לרשת המתח העליון, הניב את המחיר הנמוך במיוחד של 14.44 אגורות לקוט”ש באחת מארבע הצעות שאושרו במליאת רשות החשמל.
ההצעה הגבוהה ביותר שאושרה היתה במחיר של 16.68 אגורות לקוט”ש. מדובר במחיר הנמוך ביותר מ-90% מהמחיר הסולארי שנמכר לרשת לפני כעשור, ובירידה של 25% מהשיא האחרון, שהיה 19 אגורות לקוט”ש. עם זאת ישנן מדינות בהן החשמל הסולארי נמכר במחיר שנע סביב 5 אגורות לקוט”ש. צניחת המחירים נובעת מירידת מחיר חומרי גלם, שכלול תהליכי ייצור ושיפורים טכנולוגים.
ההספק הזוכה צפוי להתממש תוך שנה עבור מתקני הגגות ותוך שנה וחצי עבור המתקנים במאגרי המים ובריכות הדגים. הליך זה יתרום לעמידה ביעדי המדינה לשילוב אנרגיות מתחדשות ב-10% עד לסוף שנת 2020.
אופן בחירת הזוכים בהליך זה בוצע בשיטת ה-clearing price, בו דורגו ההצעות מהנמוכה אל הגבוהה, והמחיר הנבחר של ההצעה הבאה שלא זכתה, משולם לכלל ההצעות הזוכות. בעקבות ההצלחה, שוקלת רשות החשמל להוציא מכרז גגות נוסף בקרוב מאוד.
עד כה זכו במכרזי הרשות לאנרגיה סולארית מתקנים בהספק מצטבר של כ-1,200 מגה-וואט. הספק זה שווה ערך לסך ההספק המותקן בישראל כיום. על פי הערכות ברשות החשמל, המתקנים שיוקמו עד סוף השנה הנוכחית (נכון ל-2019) צפויים לאפשר ייצור של 7% מכלל צריכת החשמל במשק, והמתקנים שיוקמו עד לסוף שנה הבאה יאפשרו ייצור של 10% מכלל צריכת החשמל בישראל. היעד שקבע שר האנרגיה הוא 10% עד שנת 2020 ו-17% עד 2030, יעד שצריך להתעדכן כלפי מעלה, לדעת מקורות בתחום הסולארי.
איתן פרנס, מנכ”ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, אמר בתגובה כי “המכרזים הסולארים הזניקו את השוק הסולארי בישראל. בעולם אנרגיה ירוקה היא מזמן לא רק סיסמה והבשורה מגיעה לישראל באיחור של עשור. האתגר של רשות החשמל כעת הוא עמידה ביעד הייצור של 10% ב-2020”.
חברת גוגל הודיעה לפני מספר שנים כי עד 2017 היא תצליח לספק את כל תצרוכת האנרגיה שלה בעולם באמצעות אנרגיות מתחדשות המופקות מרוח ומשמש, אולם בישראל חזון של 100% אנרגיה מתחדשת נראה עדיין כמו אוטופיה רחוקה. במדינה כמו ישראל, שהסתחררה ממאגרי הגז ונהנית ממחירי נפט נמוכים בעולם, נדמה כי הממשלה אומנם מבינה שאנרגיה מתחדשת היא העתיד, אך עדיין היישום רחוק ומדברים על 17% אחוז אנרגיות מתחדשות עד 2030.
לפי ארגון גרינפיס, בתרחיש אוטופי של 100% אנרגיות מתחדשות, יתווספו למשק העולמי 42.2 מיליון מקומות עבודה ישירים, לעומת 29.1 מיליון אם נמשיך להסתמך על אנרגיות מזהמות דוגמת נפט. אבל השינוי קשה, בייחוד במדינה כמו ישראל.
בין אנרגיה לבין אקלים
ה-Green New Deal שבלט בשיח הפוליטי האמריקאי בשנה האחרונה, קורה גם בישראל. ח”כ מיקי חיימוביץ קראה בנאומה מספר פעמים לאמץ את התכנית בממשלת ישראל. לצפייה בנאומה, לחצו כאן.
ה-IPCC (הפאנל הבינלאומי לשינוי אקלים של האו”ם) פרסם דו”ח בסתיו האחרון בו מזהיר ממצב החירום וקורא לצמצום פליטות פחמן ומעבר לאנרגיות נקיות. לפי הדו”ח, לאנושות נותר עוד כעשור בלבד בו ניתן לפעול כדי למנוע קטסטרופה אקלימית עתידית. החוקרים מזהירים כי רק הפחתה משמעותית של פליטת הפחמן בעולם, שמקורה בתעשיה, בייצור אנרגיה ובתחבורה, תאפשר להגביל את עליית טמפרטורת כדור הארץ במעלה וחצי בלבד ביחס לתחילת המהפכה התעשייתית.
הפחתת פליטות הפחמן היא מטרה שכלל לא ברור איך לממש. ההפחתה הנדרשת חורגת בהרבה מההשפעה של תכניות “קיימות” כאלה ואחרות, ודורשת מאמץ מרוכז. כדי להגיע למטרה של צמצום עד קרוב לאפס של פליטות הפחמן נדרשת החלפת תשתית ברמה חסרת תקדים – בניית תחבורה ציבורית יעילה וירוקה, פיתוח טכנולוגיה לתעופה שאיננה מבוססת על דלק פחמני, מעבר לייצור ללא פליטת פחמן ועוד. כאן נכנסות לתמונה מספר תכניות שונות שזכו לכותרת המשותפת ״ניו-דיל ירוק״. המשותף לכל התכניות הוא ההצעה הרדיקלית לבצע, באמצעות המדינה, השקעה מאסיבית בהחלפת התשתיות האנרגטיות, לכאלו שאינן מייצרות פליטות פחמן. מסיבה זו כלל ההצעות הביאו על עצמם את זעמם של חסידי השוק החופשי, ומעלות את השאלה- איך אפשר לשלם על זה?
הפתרון המוצע הוא לעודד את הגופים הפיננסיים הגדולים במשק להלוות כסף לגופים ציבוריים באיחוד האירופי, שיעשו שימוש באותם כספים כדי לממן את הפרוייקטים, ויביאו ליצירת מקומות עבודה איכותיים ולצניחה בפליטת הפחמן. כך, במקום להשקיע בספקולציה בשוקי ההון, ינותבו אותם הכספים הפרטיים להשקעה בטובת הכלל, בהנהלת המדינה.
אנרגיה וישראל
מהפעילים הבולטים למעבר ל-100% אחוזי אנרגיה מתחדשת לישראל הוא ד”ר יוסי אברמוביץ, שיחד עם צוותו במכון ערבה קידמו ומקדמים טכנולוגיה המאפשרת רווח כלכלי לצד רווח סביבתי: הוכיחו היתכנות כלכלית למעבר ל100% אנרגיות מתחדשות. מכון הערבה ללימודי הסביבה, הנו מרכז אקדמי מוביל לפיתוח מנהיגות סביבתית במזרח התיכון, הממוקם בקיבוץ קטורה בערבה הדרומית. משנת 1996 עוסק המכון בתוכניות לימודים ומחקר אקדמי בתחומי הסביבה השונים, תוך דגש על שיתוף פעולה בין ישראל ושכנותיה.
ד”ר יוסי אברמוביץ – נשיא GIGAWATT GLOBAL הוא פעיל בתחומי זכויות אדם, היה מועמד 3 פעמים לפרס נובל, חלוץ בתחום אנרגיה סולארית והקמת שדות סולאריים ברחבי העולם , יישומים תעשייתים ומוביל יישום טכנולוגיה ישראלית של החברה במספר מדינות באפריקה.
