יעד 4 חינוך איכותי

החינוך משחרר את האינטלקט, פותח את הדמיון ומהווה יסוד לכבוד עצמי. זהו המפתח לשגשוג ופותח עולם של הזדמנויות, המאפשר לכל אחד מאיתנו לתרום לחברה מתקדמת ובריאה. למידה תורמת לכל אדם וצריכה להיות זמינה לכל.

המטרות:

4.1 חינוך יסודי ותיכוני חינם
עד שנת 2030, להבטיח כי כל הבנות והבנים ביסודי ותיכון ישלימו חינוך חינמי, שוויוני ואיכותי המוביל לתוצאות למידה רלוונטיות ויעילות.

4.2 נגישות שווה לחינוך קדם-יסודי
עד שנת 2030, להבטיח כי לכל הבנים והבנות יש גישה לחינוך איכותי לגיל הרך וחינוך קדם-יסודי, כך שהם יהיו מוכנים לחינוך היסודי.

4.3 גישה שוויונית וזולה להשכלה גבוהה, טכנית ומקצועית
עד שנת 2030, להבטיח גישה שוויונית עבור כל הנשים והגברים להשכלה איכותית, חינוך מקצועי וחינוך על-תיכוני, כולל אוניברסיטה.

4.4 להגדיל את מספר האנשים עם מיומנויות רלוונטיות להצלחה פיננסית
עד שנת 2030, להגדיל באופן משמעותי את מספר בני הנוער והמבוגרים בעלי כישורים רלוונטיים, כולל מיומנויות טכניות ומקצועיות, לתעסוקה, במשרות הגונות ויזמות.

4.5 מניעה של כל אפליה בחינוך
עד שנת 2030, לחסל את הפערים בין המינים בחינוך ולהבטיח גישה שווה לכל רמות החינוך והכשרה מקצועית לפגיעים, כולל אנשים עם מוגבלויות, עמים ילידים, ונוער בסיכון.

4.6 ידיעת קרוא וכתוב וחשבון
עד שנת 2030, להבטיח כי כל בני הנוער וחלק ניכר מהמבוגרים, גברים ונשים כאחד, ישיגו אוריינות וידיעת חשבון.

4.7 חינוך לפיתוח בר-קיימא ואזרחות גלובלית
עד שנת 2030, להבטיח שכל הלומדים ירכשו את הידע והכישורים הדרושים לקידום פיתוח בר-קיימא, לרבות, בין היתר, באמצעות חינוך לפיתוח בר-קיימא ולסגנון חיים בר-קיימא, זכויות אדם, שוויון מגדרי, קידום תרבות של שלום ואי-אלימות, אזרחות גלובלית והערכת השונות התרבותית ותרומתה של התרבות לפיתוח בר-קיימא.

4A בנייה ושדרוג בתי ספר יסודיים בטוחים
בנייה ושדרוג של מתקני חינוך המותאמים לילדים עם מוגבלויות, הרגישים גם למגדר, ולספק סביבת למידה בטוחה, לא אלימה, כוללנית ויעילה לכל.

4B הרחבת מלגות להשכלה גבוה במדינות מתפתחות
עד שנת 2020, להרחיב באופן משמעותי את מספר המלגות הזמינות למדינות מתפתחות, במיוחד במדינות המפותחות. דגש על מדינות מתפתחות קטנות ומדינות אפריקאיות, על מנת להירשם להשכלה גבוהה, כולל הכשרה מקצועית של טכנולוגיות, מידע ותקשורת, תוכניות טכניות, הנדסיות ומדעיות, במדינות מפותחות ובמדינות מתפתחות אחרות.

4C הגדלת היצע המורים המוסמכים במדינות המתפתחות
עד שנת 2030, להגדיל באופן משמעותי את היצע המורים המוסמכים, כולל באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי להכשרת מורים במדינות מתפתחות, במיוחד במדינות המפותחות פחות ומדינות איים קטנות.

בהגדרתו הרשמית של היעד נקבע כי יש להבטיח אפשרות מתן “חינוך איכותי ושוויוני” וקידום הזדמנויות למידה לכל. ביסוד היעד, נקבעו שתי הנחות יסוד משמעותיות כאשר הראשונה היא לאפשר חינוך איכותי השואף לטיפוח תחום בר קיימא. הנחת יסוד נוספת הינה חינוך תוך שוויון בין מגדרי כאשר בשלב הראשוני של התוכנית, נדרש לקדם ולהעצים את מגזר הנשים על מנת לקבוע נקודת התחלה שווה יחסית לשני המגדרים.

כיום קיימים בעולם 124 מיליון ילדים הנמצאים מחוץ למסגרת בית ספר ברחבי העולם, כאשר רובם מרוכזים ביבשת אפריקה שם הריכוז הגבוה ביותר של מדינות מתפתחות. בנוסף, לפי נתוני אונסק”ו המדינות בהן שנות לימודי החובה הגבוהות ביותר הן במדינות דרום אמריקה, שם מספר השנים עומד על 13–14 שנות לימוד במרבית המדינות. לעומת זאת, במדינות יבשת אפריקה מספר שנות חינוך החובה עומד על 5–9 במרבית המדינות, כמו גם במספר מדינות בדרום אסיה. בהשוואה לכך עומדות מדינות המערב המפותחות על 10–12 שנות לימוד בממוצע.

גישה לחינוך אין פרושה תמיד איכות של החינוך או השלמת הלימודים בבית ספר היסודי. יש 103 מיליון נערים ונערות ברחבי העולם ללא יכולת קרוא-וכתוב, ומעל 60% מאלה הם נשים. באחת מ-4 מדינות, מעל חצי מהילדים לא מצליחים לעמוד בתקנים המינימום לכישורי מתמטיקה בסוף בית הספר היסודי. ובחטיבת הביניים היחס הוא 1 מ-3 מדינות. מטרה 1 של יעד 4 היא להבטיח כי עד שנת 2030 כל הנערות והנערים יסיימו בתי ספר יסודי וחטיבת ביניים.

קשה להעריך את ההתקדמות וישנו פער והיעדר נתונים: 75% מהמדינות הן בעלות מידע חסר או ללא מידע כלל על התקדמות ליעד מספר 4 בנושא של תוצאות הלימוד, חינוך ילדים, וסביבת לימודים אפקטיבית. נתונים על תוצאות למידה ועל חינוך לפני בית ספר יסודי הם נדירים במיוחד: 70% ו-40% מהמדינות בהתאמה הן ללא נתונים מספקים או ללא נתונים כלל. דבר זה מקשה לנתח את הנתונים ולזהות את הילדים שנמצאים בסיכון הגבוה יותר להישאר מאחור.

חינוך בישראל
לפי משרד החינוך, בשנת תשס”ח (2008-2007) היו קיימים 3919 מוסדות חינוך ו-53,449 כיתות. [8]

לפי נתוני משרד החינוך באותה שנה למדו 1,445,555 תלמידים במערכת החינוך, ולכן יוצא שקיימת כיתה אחת לכל 27 תלמידים.

לפי מסמך של הכנסת משנת 2007 מספר התלמידים בכיתה במערכת החינוך בישראל – תמונת מצב, עולה כי מספר התלמידים בכיתות הוא גבוה לפי הפרמטרים הבאים:
גבוה יותר בחינוך הערבי מאשר בחינוך העברי
גבוה יותר בחינוך הממלכתי בהשוואה לחינוך הממלכתי דתי והחרדי
גבוה במוסדות מוכרים ונמוך יותר במוסדות פחות מפוקחים או ללא פיקוח
מספר התלמידים גבוה בחטיבות הביניים

על-פי הדו׳׳ח האחרון שפרסם ארגון ה-OECD, ישראל עומדת במקום הרביעי בקרב 31 מדינות שנבדקו (רובן חברות בארגון) מבחינת מספר התלמידים בכיתה. בחטיבות ביניים 31.7 תלמידים בכיתה בישראל לעומת 24.1 ממוצע במדינות OECD,וכן 26.6 תלמידים בכיתה ביסודי בישראל לעומת 21.5 בכיתה יסודית ב-OECD.

היעד של משרד החינוך בשנת 2000 היה מחשב לכל 10 תלמידים. בשנת 2006 היעד היה מחשב לכל 5 תלמידים. נכון לשנת 2006 יש מחשב לכל 12.2 תלמידים.

נכון לשנת 2006 74% מתוך 3,825 בתי ספר בישראל ממוחשבים, כלומר -994 בתי ספר אינם ממוחשבים כלל. 60% מתוך 3,825 בתי ספר בישראל מחוברים לאינטרנט, כלומר 1530 בתי ספר כלל אינם מחוברים לרשת האינטרנט. 

יצירת מערכות יחסים עם גופים ממשלתיים ומוסדות השכלה גבוהה על מנת לשפר את תוכנית הלימודים כך שתתאים טוב יותר לצרכיי העסקים, ובכלל זה ניהול אחראי.
יצירת תכניות (לדוגמא, התמחויות, תכניות לימודים-עבודה, היתלמדויות וכדומה) המאפשרות לסטודנטים גישה מוקדמת לסביבה תאגידית.
מתן הזדמנויות מתמשכות לעובדים לשפר את היכולות (העבודה) שלהם עבור התעסוקה הנוכחית והעתידית שלהם.
פיתוח מוצרים ושירותים יעילים בתחום החינוך המבטלים את מחסומי הכניסה ומשפרים את איכות הלמידה (לדוגמא, פתרונות ICT לשיפור יכולת העברת החינוך, כלי מדידה חדשניים וכדומה).
הבטחת סביבת לימוד נקייה ובטוחה עבור ילדים באמצעות הקטנת הסיכונים הסביבתיים הנוגעים לעסקים, כמו זיהום אוויר וגישה מוגבלת למים.

השוואות בין מגזרים
כאשר משווים את תלמידים תחת פיקוח חרדי וממלכתי דתי, לבין תלמידים יהודים, ערבים ובדואים בפיקוח הממלכתי מגלים פערים ניכרים. לפי נתוני 2013, במסגרת הפיקוח החרדי יש 23.5 תלמידים בכיתה, בממלכתי דתי 23.9 תלמידים בכיתה ובזרם הממלכתי-יהודי 26.2. אצל הערבים, הבדואים המצב דומה לממלכתי היהודי. עם 26.7 תלמידים בכיתה. אצל הצ’רקסים יש 14 תלמידים בכיתה. לפי השוואה זו יש הבדל של 3 תלמידים בממוצע או של יותר מ-10% בין זרמי החינוך השונים.

(נתונים מאת משרד החינוך וקרן רש”י.)