יעד 14 שימור המשאבים הימים - חיים מתחת למים

שימור ושימוש בר קיימא באוקיינוסים, ימים ומשאבים ימיים לפיתוח בר קיימא (באנגלית: conserve and sustainably use the oceans, seas and marine resources for sustainable development) יעד מספר 14 עוסק בשימור האוקיינוסים, הימים והחיים התת-ימיים.

מטרות:
14.1 עד לשנת 2025, מניעה והקטנה משמעותית של הזיהום הימי מכל סוג, במיוחד מפעילויות שמקורן באדמה, ובכלל זה זיהום שפכים וזיהום תזונתי.

14.2 עד לשנת 2020, ניהול בר קיימא והגנה על המערכת האקולוגית של הים והחופים על מנת להימנע משינוי מהותי לרעה, ובכלל זה על ידי חיזוק העמידות שלהם, ונקיטת פעולות לשיקומם, לשם השגת אוקיינוסים בריאים ויצרנים.

14.3 הקטנה וטיפול בהשפעות של אסידיפיקציה של האוקיינוסים, כולל באמצעות שיתוף פעולה מדעי בכל הרמות.

14.4 עד לשנת 2020, פיקוח יעיל על דיג, ומיגור תופעת הדייג המרובה (Overfishing), דייג בלתי חוקי, בלתי מפוקח ובלתי מדווח (IUU), למגר נהלי דייג הרסניים והטמעה ויישום של תכניות מבוססות מדע לניהול דיג, על מנת לשקם את מלאי הדגים בזמן הקצר ביותר האפשרי לכל הפחות לרמה אשר יכולה להפיק תשואה ברת קיימא מרבית כפי שנקבע על ידי מאפיינים ביולוגיים.

14.5 עד לשנת 2020, שימור של לפחות 10 אחוזים מאזורי החוף והים, בהתאם לחוקים לאומיים ובינלאומיים ובהתבסס על המידע המדעי הטוב ביותר הקיים.

14.6 עד לשנת 2020, איסור על צורות מסוימות של סבסוד לדייג אשר תורמות לקיבולת גבוהה מדי ודייג מרובה מדי, וביטול סובסידיות אשר תורמות לדייג מרובה, והימנעות מהצגת סובסידיות נוספות כאמור. הכרה בכך שטיפול הולם ויעיל מיוחד ושונה למדינות מפותחות ולמדינות הכי פחות מפותחות צריך להיות חלק אינטגרלי מהמשא ומתן על סובסידיות הדייג של ה-WTO.

14.7 עד לשנת 2030, הגדלת ההטבות הכלכליות למדינות איים מתפתחות והמדינות הכי פחות מפותחות בשימוש בר הקיימא במשאבים ימיים, לרבות באמצעות ניהול בר קיימא של דייג, חקלאות ימית ותיירות.

14A הגדלת השימוש בידע מדעי, פיתוח יכולות מחקר והעברת טכנולוגיות ימיות, תוך התחשבות בהנחיות ובקריטריונים של הועידה הבין-ממשלתית האוקיינוגרפית לעניין העברת טכנולוגיות ימיות, על מנת לשפר את בריאות האוקיינוסים ולחזק את התרומה של המגוון הימי הביולוגי לפיתוח המדינות המתפתחות, במיוחד מדינות איים מתפתחות והמדינות הכי פחות מתפתחות.

14B מתן גישה לדייגים קטנים למקורות ושווקים ימיים.

14C וידוא יישום מלא של החוק הבינלאומי, כפי שמשתקף ב-UNCLOS למדינות החברות בו, ובכלל זה, מקום בו הדבר מתאים, משטרים לאומיים ובינלאומיים קיימים לשימור בר קיימא של האוקיינוסים והמשאבים שלהם על ידי המדינות החברות.

זיהום מים (באנגלית: Water pollution) הוא זיהום של גופי מים (כמו אגמים, נהרות, אוקיינוסים ומי תהום). זיהום מים משפיע על צמחים ובעלי חיים וכמעט בכל המקרים ההשפעה היא נזק לפרטים או לכלל אוכלוסיית המין או ליכולת הנשיאה ולחוסן של המערכת האקולוגית. עבור בני אדם, הנזק יכול להתבטא בנזקים בריאותיים שונים, בפגיעה כלכלית (לדוגמה בעקבות זיהום מקורות דיג) וכן בפגיעה באיכות המים המשמשים לרחצה או לפעילות נופש.

זיהום מים מתרחש כאשר חומרים מזהמים משוחררים לתוך גופי מים בצורה ישירה או עקיפה ללא טיפול מתאים לנטרול או טיהור המזהמים.

גורמים טבעיים כמו הרי געש, פריחת אצות, סערות ורעידות אדמה יכולים לשנות בצורה דרמטית את איכות המים ואת מצב המערכות האקולוגיות המימיות, אך בדרך כלל משתמשים במונח “מים מזוהמים” רק כאשר ההפרעה היא ממקור אנושי, וכאשר הדבר הופך את המים לבלתי שמישים עבור בני האדם (לדוגמה מי-שתייה) או שהם עוברים שינוי משמעותי ביכולת שלהם לשמש כבית גידול לקהילות הביוטיות של יצורים חיים.

זיהום מים גורם לתחלואה ולמוות בקרב בני אדם וכן גורם להכחדת מינים ולפגיעה מערכתית בקרב כלל המערכת האקולוגית.

מה חשיבותו של היעד?
האוקיינוסים מספקים משאבים טבעיים הכוללים אוכל, תרופות, דלק ביולוגי ומוצרים נוספים. הם עוזרים בשעות משבר, ובנוסף, הסרת הפסולת וזיהום מהמערכת האקולוגית בה חיים אורגניזמים ופועלת להפחתת נזקי סופות. שמירה על האוקיינוסים עוזרת בהסתגלות שינוי האקלים. בנוסף, זהו אזור לתיירות ונופש ובכך זהו משאב כלכלי נוסף. עוד, הוא עוזר לכלכלה והפחתת עוני ע”י גידולי הדגים וכו’

מדוע נבחר להיכלל ברשימת היעדים?
אוקיינוסים נקיים/ בריאים מספקים לנו כ-50% מהחמצן שלנו, 20% מהחלבון שלנו ו-30% מהשמן והגז שלנו. אנו חייבים להכיר את הבעיה וליצור שותפויות חדשות עבור דייג, חימצון, פסולת והובלה ימית על מנת ליצור צורות חדשות של הממשל האזורי והעולמי לניהול נכון של האוקיינוס.

תקציב
כדי לקיים את האוקיינוס העולמי דורשים עלות ציבורית חד פעמית בסך 32 מיליארד דולר ו-21 מיליארד דולר בשנה.

ארגון מוביל, מספר הישגים לדוגמא
בזמן שכל העולם עסוק בזיהום האוקיינוסים בפלסטיק ופסולת, קם בחור בן 18 עם יוזמה, אומץ, ורצון לתרום לעולם בשם בויאן סלאט, ויסד את החברה בשם “The Ocean Cleanup”. מאז הקמת החברה ב-2013 גויס סכום של 22 מיליון דולר וכ-65 מהנדסים וחוקרים על מנת לחקור את האופן בו הפלסטיק נאגר, מתפרק ומתפזר לעומק. המטרה של הפרויקט היא לנקות 50% מכלל הפלסטיק הקיים באוקינוס השקט ב-10 שנים הקרובות.

ארגונים שותפים
בישראל – חקר ימים ואגמים לישראל הינה חברה ממשלתית, אשר הקימה את “מרכז המידע הימי הלאומי” וזאת במטרה לרכז, לתעד, לשמור ולהפיץ את הנתונים הימיים הנאספים ובנוסף להפיק להפיק מהם מידע שימושי לתכנית לאומית.

עמותת צלול – עמותה להגנת הים והחופים. העמותה נוסדה ב-1999 כחלק מהמאבק להצלת שונית האלמוגים הנדירה של מפרץ אילת, שזוהמה על-ידי כלובי הדגים של החקלאות הימית. בעקבות פעילות “צלול” הכלובים הוצאו מהים והשונית התאוששה. זו היתה הפעם הראשונה בתולדות המדינה, שבה מפעל מזהם נסגר באופן סופי בעקבות פגיעה בסביבה ובעקבות דרישה של ארגוני הסביבה והציבור.

בהמשך דרכה שמה “צלול” לעצמה למטרה לפעול לשמירה על הים, הנחלים, בריאות הסביבה והציבור, ועל העלאת נושאים אלה על סדר היום הפוליטי והציבורי. כיום “צלול” היא שומרת הסף של הים והנחלים בישראל ומי שדואגת לשלומו ולבטחונו של הציבור. להישגים המרכזיים (יש הרבה) של צלול – לחצו כאן.

הנתונים באדיבות אקו-ויקי