יעד 13 שינוי אקלים
נקיטת צעדים משמעותיים ופעולה למלחמה בשינוי האקלים ובהשלכותיו.
שינויי האקלים הם סכנה ממשית ובלתי נמנעת לכלל האנושות. ההשפעות של שינויי האקלים כבר ניכרות ועלולות להיות טרגיות, אם לא נפעל כעת!
באמצעות חינוך, חדשנות ומתוך דבקות לאחריות שלנו – האזרחים – על האקלים, נוכל לבצע את השינויים ההכרחיים כדי להגן על הכדור. השינויים האלו יספקו הזדמנויות ליצירת תשתיות מודרניות וברות קיימא, שיובילו ליצירת יותר תעסוקה ויקדמו שגשוג ורווחה לכולנו.
המטרות:
13.1 חוסן אקלימי – חיזוק העמידות והתאמת הקיבולת לסכנות הנוגעות לאקלים ולאסונות טבע בכל המדינות.
13.2 אסטרטגיות לאומיות להתמודדות עם שינויי אקלים – הטמעת מדדים של שינויי אקלים למדיניות, אסטרטגיות ותכנון לאומי.
13.3 מודעות סביב שינויי האקלים – שיפור החינוך, העלאת מודעות ויכולת הצמצום של שינויי האקלים על ידי אנשים ומוסדות, תוך כדי התחשבות בגישות התאמה (adaptation) , הפחתת השפעה (mitigation) ואזהרה מוקדמת.
13A יישום ההתחייבויות – יישום התחייבויות שנלקחו על ידי המדינות המפותחות ל-UNFCCC
(United Nations Framework Convention on Climate Change)
למטרה של העברה יחד של 100 מיליארד דולר מדי שנה עד לשנת 2020, מכל המקורות, על מנת להידרש לצרכים של המדינות המתפתחות בהקשר של פעולות לצמצום משמעותי של שינויי האקלים – זאת תוך שקיפות ביישום ושימוש של הכספים דרך קרן האקלים הירוקה באמצעות ההיוון (capitalization) שלה בהקדם האפשרי.
13B קידום מנגנונים להתמודדות עם שינויי האקלים – קידום מנגנונים להעלאת היכולות לתכנון וניהול יעילים של שינויי האקלים, במדינות הפחות מתפתחות תוך מתן דגש לנשים, צעירים וקהילות מקומיות וקהילות הנמצאות בשוליים.
הדיונים והמשאים ומתנים באו”ם זיהו את הקשרים בין תהליכי SDGs ובין תהליך “מימון לפיתוח” (Financing for Development) שהתקיים בשנת 2015 באדיס-אבבה שבאתיופיה ביולי 2015, וועידת פריז, בדצמבר של אותה שנה.
במאי 2015, טען דו”ח כי רק הסכם שאפתני מאד בפריז ב-2015 יוכל לאפשר למדינות להגיע ליעדים ולמטרות של פיתוח בר קיימא. הדו”ח גם הצהיר כי התמודדות עם שינויי אקלים תהיה אפשרית רק עם יעדי פיתוח בר קיימא יתמלאו. בנוסף לכך, פיתוח כלכלי ושינויי אקלים קשורים זה בזה בקשר הדוק, במיוחד בנושאים של עוני, שוויון מגדרי ואנרגיה. האו”ם דוחק במגזר הציבורי לנקוט יוזמות בתחום זה כדי להקטין השפעות שליליות על הסביבה.
הדגש המחודש הזה על הפחתת שינוי האקלים הפך להיות אפשרי על ידי התקרבות בין סין לארה”ב שהתקיימה בשנים 2015-2016 במיוחד בוועידת פריז, ומפגש עוקב של G20.
אחד האיזורים הרגישים ביותר להשפעות חסרות התקדים של שינוי האקלים, הוא איזור אסיה באוקיינוס השקט, איזור זה צריך יותר שותפויות בין עסקים וממשלה כדי להצליח ליישם היוזמות שלו לפיתוח בר קיימא.
צעירים ברחבי העולם זועקים לראשי הממשלות לפעול כעת , ולהכריז על מצב חירום אקלימי כדי לאפשר המשך חיים מקיימים על הכדור.
מהי המשמעות ב”שינוי אקלים”? (באדיבות מרכז השל לקיימות)
מזג אוויר הוא מצב האטמוספרה במקום מסוים וברגע נתון – חם או קר, רטוב או יבש, סוער או רגוע, מעונן או בהיר. אקלים הוא הסטטיסטיקה של מזג-האוויר לאורך עשרות שנים. או במילים אחרות, ממוצעים והתפלגויות של תופעות מזג אוויר לאורך זמן רב. לפי סטטיסטיקה זו, אנו יכולים לקבוע באיזה אזור אקלימי (מדברי, ארקטי, ממוזג וכו’) מקום מסוים נמצא. הגורמים המשפיעים על אזורי אקלים שונים והמבדילים ביניהם, הם בין היתר קו הרוחב (latitude), הגובה מעל פני הים, הקרבה לגופי מים גדולים, זווית הנטייה של כדור הארץ כלפי השמש והמרחק ממנה, ועוצמת הפעילות של השמש.
בכשניים עשר אלף השנים האחרונות, מאז סיומו של עידן הקרח האחרון, אנו נמצאים בתקופה יציבה ונוחה יחסית מבחינת אקלימית. אין זה אומר שלא התרחשו שינויים אקלימיים קטנים או מקומיים במהלך תקופה זו. אך ברמה גלובלית, לאורך אלפי שנים, האקלים נשאר יציב ונוח יחסית. אקלים יציב זה, סייע לנו בני האדם, להתפתח ממין בעל השפעה מוגבלת על העולם, אל הישגים כמו הקמת ציביליזציות ועד שליטה עולמית. כל זאת תוך זמן קצר יחסית. עם זאת, במאה וחמישים השנים האחרונות, אנו רואים הצטברות של נתונים רבים המצביעים שמתרחש שינוי אקלים גלובלי- מתרחשת התחממות ממוצעת גלובלית.
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על האקלים, הוא מידת ההתחממות של האטמוספרה. ניתן לחשוב על האטמוספרה כעל מעין שמיכה אשר מגנה על כדור הארץ מהקור ומהריק של החלל החיצון. מלבד העובדה שהאטמוספרה מאפשרת לנו לנשום או מגנה עלינו מקרינה אולטרה-סגולה מהשמש, באטמוספרה קיימים גזים וחלקיקים שכולאים חום באטמוספרה ויש כאלו שמחזירים קרינה חזרה לחלל. קרינת השמש מחממת את פני כדור הארץ, וחלק ניכר ממנה מומר לקרינה אינפרה-אדומה אשר נפלטת חזרה מכדור הארץ. חלק מאותה קרינה אינפרה-אדומה נפלט חזרה לחלל. ללא אטמוספרה, כמעט כל הקרינה האינפרה-אדומה הייתה נפלטת לחלל. ישנם גזים באטמוספרה, כגון אדי מים, פחמן דו-חמצני ומתאן, שיכולים “לכלוא” את האנרגיה מהקרינה האינפרה האדומה וכך לגרום לחימום האטמוספרה. גזים אלו מכונים גזי חממה, מכיוון שהם גורמים לאפקט דומה לאפקט הנוצר בחממה, כאשר זכוכית או פלסטיק שקוף מאפשר חדירת אור שמש, אך מונע יציאת קרינת אינפרה-אדומה (קרינת חום).
תופעה זאת קריטית לרוב צורות החיים על פני כדור הארץ כיום. בהעדרה, הטמפ’ הממוצעת בכדה”א הייתה בסביבות מינוס 18 – מעלות צלזיוס. עם זאת, יותר גזי חממה באטמוספרה, גורמים לכליאת יותר אנרגיה בה ולהתחממות גלובלית ממוצעת.
מה הבעיה עם זה?
ההתחממות הממוצעת הגלובלית הנצפית כיום, גורמת לאקלים היציב שליווה אותנו במשך עשרת אלפים השנים האחרונות להפוך לבלתי יציב. אנו רואים יותר מקרי קיצון במזג האוויר, כמו סופות חזקות ושיטפונות, גלי חום ובצורות. אנו רואים כי מפלס פני האוקיינוסים והימים הולך ועולה- גם משום שקרחונים יבשתיים נמסים בהיקף חסר תקדים באלפי השנים האחרונות, וגם משום שמים חמים תופסים יותר נפח ממים קרים. מכיוון שחלק ניכר מתושבי העולם חיים לאורך החופים, חלק ניכר מהתשתיות שלנו (נמלי ים, תחנות כוח, מתקני התפלת מים וכדומה) וחלק ניכר מהפעילות הכלכלית שלנו מתבצעת לאורך החופים- הצפות של אזורי החוף מביאות לנזקים בנפש, ברכוש ולירידה בפעילות הכלכלית.
מה גורם לשינוי האקלים הנוכחי?
ישנם ממצאים מדעיים רבים אשר מצביעים על כך שפעילות אנושית אחראית לרוב רובו של שינוי האקלים המתרחש כיום, באמצעות הגברת פליטת גזי חממה וצמצום יכולת המערכת הטבעית להקטין את כמות גזי החממה: הרס בתי גידול טבעיים אשר קולטים ואוגרים פחמן דו-חמצני (כמו בירוא יערות); כרייה והפקה של דלקי מאובנים מביאה לשחרור גזי חממה אשר היו כלואים באדמה (פחמן דו-חמצני ומתאן); שריפת דלקי מאובנים (תחבורה, תעשיה, חשמל, חימום, בישול) אשר משחררת פחמן דו-חמצני ופחמן שחור; פעילויות תעשייתיות (תעשיית המלט למשל); עליה דרמטית בהיקף גידולים חקלאיים אשר פולטים כמויות עצומות של גזי חממה חזקים (כגון גידול אורז, גידול בקר); יצור ושימוש בגזי חממה (כגון גזי קירור למזגנים ולמקררים). ריכוז הפחמן הד-חמצני באטמוספרה נע בין 150-300 חלקיקים לכל מיליון חלקיקים (ppm- parts per million) במשך 800 אלף השנים האחרונות שנים, ועד המאה ה-19. מאז המאה ה-19- במקביל למהפכה התעשייתית, לתחילת שימוש מסיבי בדלקי מאובנים, ולתחילתו של גידול אוכלוסין מסיבי בעולם- ריכוז הפחמן הדו חמצני עלה ב- 45% מ-280 ppm עד ל- 404 ppm, ועדיין עולה בתלילות. ריכוזי גזי החממה האחרים הולכים ועולים באופן תלול גם כן. 97% ממדעני האקלים. סבורים ששינוי האקלים כיום הוא תוצאה של פעילות אנושית.
למעלה מ-30 שנה שהקהילה המדעית מתריעה על עליה בשיעורי פחמן דו-חמצני באטמוספירה שמפריע לאיכות האויר, וכן מזיק למשאבי הטבע שלנו. קצב הגדילה של הפליטות שלנו עולה, והוא עולה אפילו יותר מהר ממה שחשבנו שהוא התרחיש הגרוע ביותר רק לפני מספר שנים.
מה המשמעות של התחממות גלובלית ושינוי אקלים?
על-פי אומדנים מ–2014 של תחלואה ותמותה בעולם עקב שינויי אקלים, שפרסם ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization – WHO), בשנת 2030 יהיו 38,000 מקרי מוות של קשישים עקב חשיפה לחום, 48,000 מקרי מוות ממחלות בדרכי העיכול עקב צריכת מזון או מים מזוהמים בחיידקים או בפטריות, 60,000 מקרי מוות ממלריה ו-95,000 מקרי מוות עקב תת–תזונה בקרב ילדים
מדיניות ורגולציה לשינוי אקלים
ישנן 2 גישות רווחות כיום לממשלות להתנהל בנושא:
Mitigation – הפחתה, הקלה
Adaptation – הסתגלות
במדיניות ישראל ניתן לראות את שתי הגישות באופן חלקי.
הפחתת פליטות גזי חממה (mitigation)
לפני הוועידה לשינויי אקלים בפריז בשנת 2015, הכריזה ישראל על יעד רוחבי בלתי מותנה לצמצום פליטת גזי החממה לנפש ב-26% מרמות הפליטה שנמדדו בשנת 2005. הכרזה זו מתורגמת ליעדי מדיניות מוגדרים במגזרים שונים במשק, שיש לפעול להשגתם עד 2030: ירידה של 17% בצריכת החשמל ביחס לתרחיש “עסקים כרגיל” – 17% מהחשמל הנצרך ייוצר ממקורות אנרגיה מתחדשים, וירידה של 20% בפליטות מתחבורה. בשנת 2016 אישרה ממשלת ישראל תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית. התוכנית בדיונים בהובלת המשרד להגנת הסביבה.
היערכות לשינויי האקלים (adaptation)
בעקבות החלטת ממשלה מחייבת משנת 2009, גובשה תוכנית לאומית להיערכות לשינויי האקלים, הכוללת תוכניות פעולה ספציפיות עבור משרדי הממשלה השונים. תוכנית זו, הממתינה כעת לאישור הממשלה, מצביעה על פערי ידע בנושא שינויי האקלים בישראל ומציעה תוכנית מחקר מקיפה כדי לצמצם פערים אלו. נתונים באדיבות הקרן לבריאות וסביבה.
התחממות גלובלית שינויי אקלים והצטברות מעריכית – או למה מורכב לנו לתפוס את המצב האקלימי?
על פי תאוריית הצטברות מעריכית, לא נוכל לצפות את התחממות האקלים. היות ועד הדקה ה89 מזג האוויר יישאר בתרחיש “עסקים כרגיל”. מתי הטמפרטורות יעלו באופן קיצוני עד כדי בלתי ניתן למגורים של בני אדם? רק בדקה ה89. לכן כל כך חשוב לפעול כעת כדי למנוע מצב בו חלון ההזדמנויות לפעולה עוד קיים. הסבר ויזואלי של תיאורית “ההצטברות המעריכית”, רלווונטית מאוד לשינוי האקלים : (מבוסס על מאמר של אלברט ברקלי) בסרטון כאן
