שינויי אקלים 101

אני חייתי במשך רוב חיי בדרך די ברורה. היה לי מאוד ברור שאני מחנך. זה בא לי טבעי מאז שהייתי בן 15 בצופים. הדרכתי ילדים בכיתה ו׳ ומפה לשם הפכתי להיות מרכז ולאחר מכן לעבוד בבתי ספר עם נוער בסיכון, עם נוער מחו׳׳ל ועוד. לאחר תקופה של עבודה עם נוער, התחלתי להתעניין בספרים ברוח מעט סוציאליסטית והתגלגלתי לקרוא את נעומי קליין המחברת בין קפיטליזם לשינויי האקלים. קראתי באותה התקופה מעט על משבר האקלים, על ההקשר הצרכני של החברה שלנו, על בעיות הצפויות בגלל מים וצמיחת האוכלוסייה.

לא היה לי פחד מעולם על האקלים באמת, מכיוון שהיו טובים וחכמים ממני שהתעסקו בזה. הסכם פריז נחתם, באראק אובמה היה נדמה כאדם שמכבד את האוויר והמים הנקיים, וסה׳׳כ, יהיה בסדר בטוח. ב-2016, כשטראמפ הפך להיות הנשיא טראמפ, היה לי חשד שדברים עומדים להשתנות. טראמפ רצה לבטל את המורשת של אובמה, בין היתר, ההסכמים והחקיקה המוזכרים לעיל. הבנתי שעליי לשנות מסלול, ושיש קריאה גדולה לדור שלי להתגייס למשבר האקלים.

לא ידעתי דבר על סביבה או אקלים וזה היה משבר משל עצמו. מאוד קשה להתמודד עם המשבר כשאתה לא מבין את הפרטים. אז במאמר זה, אפרוט קצת מהידע הבסיסי ביותר על משבר האקלים, ממש למתחילים. אם עד עכשיו לא ידעתם את המדע, את ההשלכות, מה קורה בכלל, קראו פה לתקציר על שינויי האקלים.

מה הם שינויי אקלים?
שינויי אקלים הם שם כולל לתופעה שאנו חווים באופן גלובלי ומקומי בשינוי מזג האוויר לאורך זמן. כאשר אנו מדברים על אקלים, אנחנו מתכוונים להכללה של שינויים במזג אוויר המיוצג בסט של מצבי מזג האוויר במרחב נתון לאורך זמן נתון. כלומר, שינויי אקלים אינם אומרים בהכרח שכל האזורים על פני כדוה׳׳א משתנים באותה צורה. יתכן שאזורים מסוימים יחוו עלייה בטמפ׳ והפחתה במשקעים ואילו אזורים אחרים בכדוה׳׳א יחוו ירידה בטמפ׳ ועלייה במשקעים.

השינוי הניכר הוא בהתחממות של כדור הארץ בממוצע. כלומר, מה שאנחנו רואים בגרף זה סטייה מהממוצע. רואים את ה-0, באמצע הגרף? זה הממוצע – הקו האדום מסמל את הסטייה שלנו מהממוצע הזה. הגרף מציג ממוצע נמדד ביחס לתקופה של 1951-1980- בוחנים מה הטמפרטורה בממוצע לכל כדוה׳׳א, ומודדים את השינוי. אנו רואים מגמת עלייה, בולטת במיוחד מאמצע שנות ה70 והלאה, אם כי מגמת העלייה ניכרת כבר מתחילת המהפכה התעשייתית.

מתחילת המהפכה התעשייתית (1880) הממוצע של טמפרטורת כדוה׳׳א התחמם בין 1.2-0.8 מעלות צלזיוס. ההשלכות של ההתחממות הזאת בממוצע הן מרחיקות לכת על אף שהמספר אינו נראה כה מאיים. מערכת האיזון של כדור הארץ רגישה לשינויים ומכיוון שמדובר באקוסיסטמה אחת, כל גורם מושפע ומשפיע על משנהו, כלומר שינוי קטן באזור אחד יכול לגרום לשינויים רבים באזורים רבים בתגובות שרשרת ומשובים (feedback loops).

חשוב לציין, המגמה אינה רציפה. הרבה גורמים מעורבים בקביעת טמפ׳ כדור הארץ. חלקם טבעיים וחלקם אנתרופוגניים. חלקם מהווים משוב חיובי (חיובי כלומר, מגמה הממשיכה להתעצם), לדוגמא, התחממות מובילה להגברת אידוי מים, המוביל לגידול באדי מים באטמוספירה, אדי מים הם גז חממה, תוספת אידוי גורם לגידול באפקט החממה, המוביל לעוד התחממות וחוזר חלילה. עלייה בריכוזי גזי חממה חלקם מהווים משוב שלילי, למשל חימום מוביל ליותר אדי מים, שמובילים ליותר עננים, משמע פחות קרינה חודרת אל כדוה׳׳א, משמע פחות חימום. כפי שניתן להבין, המערכת היא מורכבת ובעלת משובים חיוביים ושליליים העובדים זה עם זה בצורות רב ממדיות. בגלל כל אלה המגמה לא מונוטונית – השפעה אחת יכולה לבוא לידי ביטוי בתקופה אחת בעוצמה מסוימת וכלל לא בתקופה אחרת.

אנו עדים לכך ש-17 מתוך ה-18 שנים האחרונות הן החמות ביותר ב-136 השנים האחרונות. אי אפשר להתכחש לממצאים – אפשר להתווכח על סיבות ומגמות לעתיד. מ1970 ישנה עלייה של כ-0.17 מעלות צלזיוס לעשור. על כן אנו ערים לשינוי אקלים גלובלי והסיבה העיקרית לכך היא אפקט החממה.

אפקט החממה

כדוה׳׳א שמר על איזון עדין מאוד בין כמות הקרינה שנכנסת ויוצאת. הקרינה מהשמש חודרת את האטמוספירה ומתפזרת – חלקה נבלעת ע׳׳י הקרקע, המים, העצים וכל מיני דברים (ואחר כך נפלטת
מהם, כמו שהמדרכה חמה בערב אחרי יום שמשי), חלק מהקרינה מוחזרת מעננים או מהאטמוספירה כמו מראות, וחלק מהקרינה מתפזרת פשוט. אבל מה שבטוח, הכל בסוף נפלט או מוחזר. התהליך הזה קורה מאז שיש אטמוספירה בערך, או בקיצור במשך המון שנים, בכמה אלפי שנים האחרונות. אנחנו באיזון ששומר על טמפ׳ ממוצעת של כ-15 מעלות צלזיוס. אם כדוה׳׳א יוצא מאיזון, המערכת אינה מתייצבת בקלות והתהליך עשוי לקחת עשרות, מאות או אלפי שנים. אם כן, 100% מהקרינה הנכנסת יוצאת בסופו של דבר. חלק מהחום נפלט מעננים, אירוסוליים, מהקרקע ועוד.

כשאנחנו מדברים על אפקט החממה, אנחנו מדברים על התהליך המצויין לעיל, שמזכיר את מה שקורה בחממה של גידולים, אנחנו מדברים על אותם גזים שמווסתים את התהליך הזה בממדי זמן וערכים. בזכות גזי החממה, טמפ׳ כדוה׳׳א היא כ-15 מעלות צלזיוס בממוצע, וללא הגזים, היינו ב-מינוס 18 מעלות ולא היו יכולים להתקיים חיים על כדוה׳׳א ולא היו מים זזים. מה שמשפיע פה הוא הפרת האיזון על ידי תוספת גזי חממה.

גזי חממה
מאז המהפכה התעשייתית עלה ריכוז גזים שנפלטים מתהליכים תעשייתים כמו CO2, CH4, N2O באטמוספירה. הגזים הללו, אדי מים ועוד גזים באטמוספירה מוגדרים כ״גזי חממה״, חממה משום שהגזים בולעים קרינה ואינם מאפשרים לקרינה שנכנסה לכדור הארץ לצאת באותו קצב, בדיוק כפי שיריעת הפלסטיק שומרת את החום הנכנס לחממה בתוכה. בני אדם פולטים יותר גזי חממה ממה שטבעי שיהיה באטמוספירה, מה שבאיטיות אבל בבטחה, מפר את האיזון הקיים.

אנו אומדים בעיקר את ה-CO2 כמדד לכמה גזי חממה יש באטמוספירה. בתחילת המהפכה התעשייתית היה כ-280 סנטימטר מעוקב של CO2 במטר מעוקב של אוויר (PPM), כיום אנחנו עומדים על כ-415, גידול של כמעט 200%. מעולם בהיסטוריה של הקיום האנושי לא חיו בני אדם על כדור הארץ כאשר היה כלכך הרבה CO2 באטמוספירה.
מה הם גזי חממה העיקריים באטמוספירה?
אדי מים – עד 4%
פחמן דו חמצני CO2 – 0.034%
מתאן, תחמוצות החנקן, CFC ועוד – ריכוזים נמוכים למדי

כפי שניתן להבין – גז החממה העיקרי הוא אדי מים. ריכוז אדי המים כל הזמן בשינויים בזמן ומרחב כפונקציה של ים-יבשה, שינויי קרקע, צמחיה מול מדבר. הסעת אדי המים התלויה ברוחות, האם מוסעים מים ליבשה או ההיפך. יש הבדל בין עונות, בין ימים, בין זמן היום. אומנם פחמן דו חמצני הוא לא גז החממה העיקרי אבל השינוי בו הוא משמעותי ביותר.

בקנה מידה גלובלי, הסיבות העיקריות שישתנה הריכוז של גזי חממה הם:

• שינוי בטמפ׳ – אם האוקיינוס מתחמם, פוטנציאל אידוי המים עולה, זה גורם שניוני לשינויי האקלים בתהליך משוב.
• בירוא יערות – הקטנת קליטת CO2, פחות יערות זה פחות קליטת CO2 מהאטמוספירה
• שינויים חקלאיים, סביבתיים והתרחבות גידול הבקר ועוד (משחרר מתאן וחנקן)
• שריפת דלקים – מייצרים אירוסוליים ותורמים פחמן דו חמצני, תחמוצות חנקן ועוד.
• פליטת גזי חממה חדשים לאטמוספירה (כגון CFC) שלא יודעים שהם גזי חממה.

סיכוני שינויי האקלים
סיכונים בעקבות שינויי אקלים הם תלויי משתנים כגון גיאוגרפיה, רמת פיתוח, ופגיעות, דהיינו חוסן פנימי של מדינה. באופן גלובלי ניתן לומר ששינויי אקלים יגרמו להקצנת אקלימים, כלומר מקומות חמים יגיעו לטמפ׳ קיצוניות יותר ומקומות אשר סובלים מהעדר מים יסבלו מהקצנה בתקופות יובש.

השינוי בגובה פני הים וחומציות הים יכולים להשפיע באופן מהותי על תפקוד מדינות והם נגרמים כתוצאה משינויי האקלים. ראשית, אובדן של אקוסיסטמות וחמצון המים משפיעים על תעשיית הדיג וגם על כמות החלבון הזמינה לאנשים. מדינה כמו ירדן או ערב הסעודית עשויות לאבד כמות גדולה מהדיג והחלבון בביטחון התזונתי של המדינה שלהם עם שינוי של חוציות המים.

ההערכות אומרות שמדינות שכבר פגיעות עשויות להפוך לאף יותר פגיעות כאשר שיעורי עוני, ורעב יעלו עם הטמפ׳ ואיתם גודל האוכלוסייה. שינויי טמפ׳ הם פן אחד של שינויי אקלים. השינויים הם מורכבים ולא יפגעו רק ביבול הדגים אלא גם ביבול של מוצרי מזון בסיסיים כמו תירס, אורז וחיטה. הסיכונים הם בתחומים של מזון, אנרגיה, מים, מרחב והחמרת הסיכונים הקיימים.

הערכה גלובלית

ניתן לומר שיותר מהעולם ייחשף למחסור במים מאשר ליתרון במים בעקבות שינויי האקלים אבל אין זה אומר שכל האקלימים יהפכו ליבשים יותר. כמות האנשים עד 2050 בעולם שיחשפו למחסור במים היא כ3.064 מיליארד בני אדם, כ-37% מהעולם.
באזור המזה׳׳ת ספציפית, הנתונים הם שכ-92 מיליון בני אדם יהיו במחסור של מים, כ-45% מהאוכלוסייה. באזור שלנו מדובר בעלייה של בין 60 לכמעט 100 אחוז בחשיפה למחסור במים, המשמעות של זה היא שעד 2050 ישנה סבירות גבוהה מאוד שיהיה מחסור במים ל-100% מהאוכלוסייה. בהסתכלות אל גידול האוכלוסיות בלבד, המשמעות היא שבין 37-53% מאוכלוסיית העולם יחיו באגני ניקוז שבסכנה למחסור במים.

העולם דוהר לעבר תרחישים פסימיים מאוד בעקבות שינויי אקלים אשר מקצינים את המצבים של מחסור במשאבים. לצד גידול האוכלוסייה הצפוי, המחסור הקיים והמתח הגיאופוליטי – שינויי האקלים הם מאיץ ומחמיר של המצב ומוסיף ממד של אי ודאות באשר לתוצאות והיציבות המעוררת הקיימת.

השפעת שינויי האקלים על ישראל ושכנותיה
שינויי אקלים הינה תופעה בקנה מידה גלובלי. כעת נתמקד בהיבטים של השפעות שינויי אקלים על ישראל ושכנותיה בפרט. האזור של מזרח הים התיכון הוא אזור מעבר אקלימי המאופיין במגוון של הרים, מדבריות, מעברים חדים בין ים לקרקע יבשה ואוכלוסייה שגדלה בקצב גבוהה. כל הגורמים הללו מייצרים לחצים על הסביבה ומערכות אקולוגיות כפי שצוין. קצב שינויי האקלים באגן הים התיכון באופן כללי קיצוני מקצב השינוי העולמי, בעיקר בחודשי הקיץ ובסתיו.

ישנם 5 תחומים שונים בהם ההשפעה תהיה ניכרת. התחומים מהווים סכנה ומגבירים את הפגיעות לשינויי אקלים. התחומים הם:

כל תחום בפני עצמו הוא תחום אשר יעבור שינויים בעקבות שינויי אקלים, אך השינוי המשולב של כולם מהווה סכנה חמורה ביותר.

• מקורות מים
• מערכות אקולוגיות
• בטחון מזון
• בריאות הציבור
• בטחון אישי

כיום אנו ערים להתקצרות בעונות הגשם והתארכות העונות החמות בישראל. השינויים בעונות יקשו על התחדשות שטחי מרעה לחיות, ויתכן שיגבירו את הצמיחה של גידולי שדה בחורפים אך אלה יתייבשו או לא יבשילו בשל העונות החמות יותר. כל אלה מבלי להתחשב בהשפעות החמורות של שריפות וזיהום אוויר.

השינוי הצפוי הוא שהקיץ יתארך ב-25%, החורף יתקצר ב-25%, עונת המעבר של הסתיו תתארך ב24% והאביב יתארך ב12%. השינוי בעונתיות, ובמצבים הסינופטיים בהתאמה,ישפיעו באופן מעמיק על המחזור ההידרולוגי באזורנו.

בנוסף אנו ערים לשינוי בצפי לטמפרטורה באזור. אנו צופים שיאים של שינוי של כ-2.5 מעלות צלזיוס ועלייה בטמפ׳ מינימום ומקסימום החזויים.

שינוי במשקעים

כפי שצוין, עיקר המים באזורנו הוא מגשמים. נפח הגשמים הממוצע לשנה הוא בקירוב כ-7 מיליארד מ׳׳ק. מתוכם כ-5 מיליארד מתאדים חזרה לאטמוספירה ועוד כ-0.2 מיליארד מ׳׳ק זורמים בנחלים לים התיכון, כלומר כ-5.2 מיליארד מ׳׳ק מסולקים מתוך 7 מיליארד (כ-74%). זאת אומרת, שבשנה, 1.8 מיליארד מ׳׳ק בקירוב היא כמות המים המתוקים המגיע למאגרים.

כפי שצויין קודם לכן, ישראל נמצאת על גבול כמה אזורי אקלים המתאפיינים בכמויות שונות של משקעים. האזור הצחיח, משמע אזור בו יורדים פחות מ-200 מ׳׳מ גשם בשנה, צפוי להתפשט צפונה ומערבה בישראל. זאת כתוצאה מהפחתת משקעים של כ-2% לעשור ועלייה בטמפרטורה. הדבר קשור בתנודות של מערכות סינופטיות ומייצג השפעה מקומית של מערכות מז׳׳א החורגות מגבולות ישראל בקנה מידה. צפויה גם ירידה בכמות המשקעים בצפון ומרכז ישראל עם צניחה של כ-40% בסתיו. חשוב לציין שמגמות אלה אינן מובהקות כולן.

מידבור

מידבור הנו תהליך בו אזור הופך לצחיח לחלוטין. התהליך מלווה בצמצום מגוון ביולוגי באזור ולרוב מתרחש בשולי אזורים צחיחים. לרוב מדובר בהתפשטות של מדבר וצמצום מאגרי מים קיימים.

בעקבות שינויי אקלים, השינויים הצפויים בגשם ישפיעו על מאגרי המים בישראל באופן מהותי. שינוי של אקלים ומדיבור של אזור אינם בהכרח תהליך גלובלי, כלומר, האדם יכול לשנות את הסביבה עד כדי השפעה על האקלים המקומי. דוגמת אזור הסהל שבו ירדו כמויות מספיקות של גשם לגידולים חקלאיים ותמיכה ביישוב אנושי הלכו ופחתו עם השנים. זאת בעקבות רעיית יתר שמעיטה צמחייה והורידה את הלחות באזור, איתו השתנה מאז הקרינה וכך בהדרגה פחת הגשם.

האדם יש ביכולתו לשנות גם בקנה מידה גלובלי וגם מקומי והדבר ניכר באזורנו מאוד, ניתן אף להבחין בקו הגבול בין ישראל לשכנותיה באופן ברור לא מתוך שינוי אזור אקלים אלא גבול אדם. הגבול נראה אחרת בצד אחד מהשני בעקבות מדיניות החקלאית הקשורה במרעה. הדבר משנה את האלבדו (מידת החזר הקרינה) של האדמה ומוביל לשינויים אקלימיים באזור.

ספיקות וכפרות

המידע על שינויי האקלים הוא חשוב מאוד. חשוב להבין את המדע, את הבסיס האיתן שעליו הוא בנוי, את ההשפעות וההשלכות הצפויות, ואת המערכות שפועלות בטבע. אבל, אחרי שאנחנו יודעים את העובדות, עלינו להבין שיש אנשים בעולם שיתווכחו על טיב העובדות, יטילו ספק של אחוז אחד כנגד 99 אחוז וודאות. מה עושים נגד מכחישי או ספקני שינויי האקלים? נחקור ונעמיד את העובדות מולם.

פרופ׳ הדס סערוני, חוקרת ומלמדת אקלים באוניברסיטת תל אביב, לימדה אותי את רוב מה שאני יודע על אקלים, ופרופ׳ סערוני מעריכה עובדות ולכן, נלחמת במכחישי האקלים אשר יהיו. היא ריכזה עבורנו כמה טיעונים ותשובות למכחישים. אם יש לכם ספקות – נשמח להתווכח! אם יעלו מולכם טיעונים משונים, הרי לכם תשובות.

חשוב לפעול להכרה והתמודדות עם משבר האקלים, והחזית הראשונה היא המלחמה על העובדות. השכילו על מנת להיות מוכנים לקרב!

טענה
החימום הקדים את העלייה ב-CO2 מכאן שהוא לא הגורם להתחממות, ההיפך

מענה
ראינו תנודות לאורך ההיסטוריה, דיברנו על סיבות שונות לשינויי אקלים. הסיבות העיקריות היו קשורות בגיאומטריה קוסמית, סיבות שקשורות בבניית האטמוס׳ בקנה מידה שונה של זמן. הפעם, לראשונה מקור העלייה הוא CO2.

טענה
תרומת האדם לריכוז ה-CO2 זניחה. התפוקה הוולקנית גדולה פי 100 מזו של שריפת דלקים

מענה
שימש במידע לקוי, היחס הפוך. מעשי האדם הביאו לריכוז הCO2 הגדול ביותר מזה 65,000 שנים.

טענה
עוצמת קרינת השמש היא הקובעת את שינויי הטמפרטורה.

מענה
אין התאמה בין מדדי קרינת השמש והטמפ׳ הגלובלי. מאז 1980 קרינת השמש יציבה והטמפ׳ עולה! קרינת השמש יציבה ב-30 השנים האחרונות.

טענה
התחממות אינה חידוש, היה חם יותר לפני כ-1000 שנים.

מענה
רק באירופה, שחזור אקלים כל חצי הכדור הצפוני מראה שאנו בשיא של 2000 שנה.

טענה
התקררות בשנות 1940-80 אינה תואמת את החימום הצפוי.

מענה
הסיבה לכך היתה הפחתת קרינת השמש עקב זהום חלקיקי (גלובל דימינג).

טענה
המודלים אינם מדויקים וטועים בהערכת השפעת העננים, המחזירית קרינת שמש לחלל.

מענה
המודלים נמצאים בשיפור מתמיד. רק אלו שכללו ייצוג של העלייה בCO2 שיחזרו את המהלך הריאלי של הטמפ׳.

אם יש לכם הערות , שאלות או תוספות, נשמח! כתבו לנו בתגובות.

מקורות:
Global Land-Ocean Temp. Index – NASA/GISS
Global Cooling – Modified from Cuffy and Clow, 1997 https://www.globalresearch.ca/global-cooling-is-here/10783
Greenhouse Effect – www.rc.colorado.edu
Screenshot (Israel Map) – השירות המטאורולוגי